הנדסת מים

47 יש צורך בשיפור הטיפול בשפכים וייצור קולחיים בהתאם לתקנות מיליון מ“ק קולחים 90- ל 50 בין בשנה זורמים לנחלים בשל אי-ניצול, הנובע מאיכות ירודה של חלק מהקולחים, מחסור במאגרים ומחסור במערכות הולכת הקולחים מאזורים עירוניים לאזורים חקלאיים, כמות שהולכת וגדלה בהתאם לגידול האוכלוסייה במערכות הולכת הקולחים מאזורים עירוניים לאזורים חקלאיים, כמות שהולכת וגדלה בהתאם לגידול האוכלוסייה. נקבעו תקנות ענבר לטיפול 2011- אף שב שלישוני, רק כמחצית מהקולחים מטופלים לאיכות זו. טיפול לא מספק פוסל קולחים להשקיה חקלאית וגורם להזרמתם לסביבה ולבזבוז, ומכאן שיש צורך בשיפור הטיפול בשפכים וייצור קולחים בהתאם לתקנות ענבר, ואף מעבר לכך. כמו כן, רשות המים הגישה למשרד האוצר תוכנית בעלות של חמישה מיליארד שקל שמטרתה ניצול כמעט מלא של הקולחים להשקיה חקלאית דרך הקמת מאגרי קולחים חסרים ושיפור הקישוריות בין המאגרים השונים. אימוץ התוכנית יוסיף למערכת המים מאות מיליוני מ״ק בשנה בעשורים הקרובים. מכשול נוסף עליו מצביעים ב׳צלול׳ הוא אותם חיבורים צולבים בין מערכות הנגר והביוב. חיבורים אלו, המנוגדים לחוק, גורמים לא רק לזרימת ביוב לנחלים ולים אלא גם לפגיעה קשה במכונים לטיפול בשפכים (מט״ש), שכן כשמי גשם מגיעים למט״ש הם מדללים את כמות החומר האורגני שבמים ופוגעים בחיידקים, שהם חלק מתהליך הטיפול, והתוצאה היא הזרמת שפכים לנחלים ולים. על פי ‘צלול׳ על הרגולטורים ברשות המים והמשרד להגנת הסביבה לדרוש את ניתוק החיבורים הלא חוקיים מהרשויות המקומיות והתאגידים ולפעול בכל האמצעים העומדים לרשותם, כולל הטלת קנסות. התפלה בת קיימא: יתרונות, אתגרים והיבטים סביבתיים לאורך חופי הארץ, בחדרה, שורק, פלמחים, אשדוד ואשקלון, פועלים שורה של מתקני מיליון מ״ק 700- התפלה שמספקים כ מהצריכה העירונית 70%- מים בשנה, כ השנתית. עוד מתקן מוקם בימים אלה בגליל המערבי ובעמק חפר ייכנס לפעילות מתקן . מתקני ההתפלה מאפשרים 2031- נוסף ב לצמצם שאיבה מהכנרת וממי התהום, לשמור על מפלסי תפעול גבוהים ומבטיחים את עמידות משק המים לרצף שנות בצורת. ומצד שני, מתקן התפלה תופסשטחי חוף או שטחים סמוכים לו, הוא צרכן אנרגיה בזבזני לעידן של בצורת ומשבר אקלים, ולאחריו. ניהול ביקושים: חיסכון כחלופה מועדפת על הרחבת התשתיות בעוד שרוב מדינות העולם מתמודדות עם אתגר הביקוש ההולך וגדל למים בשל העלייה ברמת החיים והגידול באוכלוסייה, לכולן ברור שלהקמת מפעלי מים חדשים, ביניהם סכרים ומתקני התפלה, עלויות כלכליות וסביבתיות גדולות, ולפיכך החלופה הטובה ביותר היא חיסכון במים והקטנת הצריכה על פני כל חלופה אחרת. על פי הערכות מומחים, פוטנציאל החיסכון במים מיליון מ״ק 500- על כ 2020- בארץ עמד ב בשנה בביצוע פשוט יחסית ובעלות נמוכה ביחס למחיר ההתפלה. ואכן, בעקבותשורה של משברי מים בעשור הראשון למאה מימנה רשות המים את הקמפיינים 21- ה הזכורים ‘ישראל עוברת מאדום לשחור׳ ו׳ישראל מתייבשת׳, כשאת התוצאה הטובה ביותר השיג הקמפיין שבמקביל אליו על הטלת היטל 2009 הודיעה הכנסת ביוני בצורת. אלא שהשפעת הקמפיין התפוגגה הודיעה הכנסת על 2009 כשבאוקטובר הקפאת ההיטל, שגרמה לצרכנים לחזור 2024- לסורם. על פי נתוני חברת מקורות ב בצריכת המים בציבור 4.9% חלה עלייה של . זאת ועוד, על פי נתוני מרכז 2023 לעומת מחיר 2017- המחקר והמידע של הכנסת מ המים והביוב בישראל נמוך למדי ונמצא 33 במקום הרביעי מהסוף ברשימה שבה מדינות, גבוה יותר רק מקוריאה, מקסיקו ושווייץ. הוכיח 2009- אומנם ניסיון היטל הבצורת ב את יעילותו של תעריף שלישי על צריכה עודפת כפי שאכן נמצא במקומות שונים בעולם, ועם זאתהחיסכון שהושג בארץ נמוך משיעור הצמצום בצריכה שהושג במדינות אחרות. בעמותת ‘צלול׳ ממליצים להחזיר את הטלת היטל הבצורת שכוללת תעריף גבוה ומרתיע על צריכה בזבזנית, לצד הוזלה מ״ק 2.5 בתעריף השימוש הבסיסי של עד לנפש לחודש. קולחים: מיצוי הפוטנציאל ופתרון החיבורים הבעייתיים ישראל מובילה עולמית בטיפול בשפכים מיליון 570 והשימוש החוזר בקולחים, עם 90- ל 50 מ״ק בשנה. למרות זאת, בין מיליון מ״ק קולחים בשנה זורמים לנחלים בשל אי-ניצול, הנובע מאיכות ירודה של חלק מהקולחים, מחסור במאגרים ומחסור