הנדסת מים

39 וכך גם המגע הראשוני שלנו עם הציבור – באמצעות אתרי האינטרנט והאפליקציות – מתנהל בסביבה ממוחשבת. שיבוש או הפסקה של שירותים אלו עלול לגרום למבוכה ציבורית ואף לשיבוש ביכולות אספקת המים והביוב. תקיפות סייבר מתרחשות על ידי סוגים שונים של תוקפים ומסיבות שונות. כך למשל יותר ויותר ארגוני פשע מאורגן, גדולים וקטנים כאחד, בוחרים לעזוב את הפשיעה הכלכלית הקלאסית, כמו פריצה לבנקים, לבתים או למפעלים, שכוללת מאמץ פיזי וסיכון משמעותי, ולעבור ל׳פשיעת סייבר כלכלית׳, שהיא נוחה יותר, מאפשרת מסתור קל יותר וניתנת להפעלה מכל מקום בעולם. בעידן שבו כל מערכות החיים שלנו, כולל מערכות מים, תלויות במחשוב – הפשיעה הזו הפכה לרווחית ולכדאית. ארגונים אלו פועלים בדרך של גניבת כספים או סחיטה, למשל דרך שיתוק מערכות , ו׳שחרורן׳ Denial of service בקרה, כמו במתקפת רק לאחר תשלום כופר, בדרך כלל בביטקוין. לעיתים אותם ארגוני פשיעה יפעלו בתמורה לתשלום כספי עבור מטרות פוליטיות, ביטחוניות או כלכליות, כולל עבור מדינות אויב או חברות מסחריות מתחרות. ) Hackers שחקן אחר בעולמות האלו הם פצחנים ( בודדים. אלו לא אחת חבר׳ה צעירים, אפילו נערות ונערים, לעיתים אנשים מנותקים חברתית שפועלים כמעט לבדם, לעיתים לאורך שעות וימים מול המחשב. זהו עולם של ‘קודים׳ משל עצמו, שמשלב הן רצון להוכיח יכולות מקצועית טכנולוגית גבוהה (פריצה לארגונים מורכבים) והן אג׳נדות פוליטיות שונות, לדוגמה עולם ירוק , שנאה לארגונים כלכלים, הזדהות עם מי שנתפס כחלש בסכסוכים וגם אנטישמיות ואנטי-ישראליות. לעיתים נפגוש פריצות של פצחנים כאלה שמטרתם היא ‘להוכיח יכולת׳ (ותוך זה לחזק את המוניטין שלהם בקרב קהילת הסייבר) במערכות של מדינת ישראל, עירייה או רשות מים מקומית או ארצית ולעיתים תהיה ממש כוונה לגרימת נזק תפעולי או כלכלי או על בסיס אנטישמי או אנטי-ישראלי. כיוון שמדובר באנשים בודדים, שלא לומר ‘מתבודדים׳, קשה מאד לאתר אותם ולהתמודד איתם לאורך זמן. סוג שלישי של תקיפות סייבר הן תקיפות המתבצעות על ידי ארגוני טרור, מדינות אויב ומעצמות סייבר. כך הם למשל ארגוני הטרור המוכרים לנו היטב, חמאס וחיזבאללה, שעוסקים ומפתחים יכולות תקיפת סייבר כחלק מכלי הטרור נגד מדינת ישראל. טרור הסייבר מופנה הן למטרות תודעתיות, ובהן העלאת סרטוני ‘פייק ניוז׳ והן בניסיונות לבצע פגיעות תפעוליות בשירותים שונים, לרבות שירותי מים וביוב. במהלך מלחמת חרבות ברזל, חיסול ממוקד ופגיעה פיזית במפקדות הסייבר של החמאס הביאו לפגיעה משמעותית ביכולת הסייבר של החמאס. בינתיים יצר החיזבאללה עשרות סרטונים, חלקם בנושא המים, וביצע ניסיונות פגיעה לאורך כל הלחימה במערכות שונות, כולל בעת האחרונה. לצד ארגוני הטרור, מדינת האויב המרכזית המנהלת מאבק סייבר מול ישראל היא אירן, מאבק המתרחשביתרשאתבמלחמה כעת, אך גם במערכה בין המלחמות (המב״מ). כך לדוגמה תקפה אירן מתקני מים 2020- ניתן לספר היום כי ב רבים בבת אחת. אני גאה לספר כי אף תושב בישראל לא חש בשיבוש במערכי המים והביוב, זאת בזכות ההגנה הטובה הנעשית כל העת והן בזכות משק בעל יתירות גבוהה. ואולם, עצם התקיפה מעידה על יכולת וכוונה אירנית ברורה, המסמנת את משק המים בישראל כיעד לתקיפה. על פי גורמים זרים ישראל השיבה בתקיפה והשבתה של נמלים באירן ושיבוש בתחנות דלק אירניות רבות. באשר למעצמות הסייבר, ישראל נמנית עם מועדן מכובד ומצומצם של מעצמות אלו. על פי נתוני מכון היצוא, תעשיית הסייבר ההגנתי וההתקפי בישראל היא שנייה בגודלה רק לארצותהברית ובסמוך לסין ולרוסיה, מקרנות ההון סיכון בתחום זה מושקעות 40%- וכ בחברות ישראליות. ישראל הביאה לעולם אתהחברות המובילות, כמו צ׳ק פוניט, פאלו אלטו, סייברארק, סנסטיל, ארמיס, אימפרבה ועוד. גם מערכות הביטחון, ואחרות, נחשבות למובילות עולמיות. 8200 ובהן יחידת בנוסף, בקריה הממשלתית בבאר שבע ממוקם מרכז בקרה ), בצמוד למרכזים SOC( ארצי להגנת סייבר במשק המים דומים של אנרגיה, הגנת הסביבה, תחבורה פיננסים ועוד. כבר היום מחוברים למרכז הבקרה כלל מתקני ההתפלה ומרבית תאגידי המים והביוב. המרכז ניזון ממודיעין במערך הסייבר, משיתוף פעולה עם מרכזים סמוכים, ממעבדת סייבר מודרנית סמוכה ומקשר בלתי אמצעי עם גורמים ביטחוניים הוא חד-כיווני, SOC- ואקדמיים בבאר שבע. ואל דאגה – ה ולא ניתן ״לזהם״ דרכו את המערכות המזרימות אליו מידע