הנדסת מים

29 כשהיעד הוא שילוב וסנכרון בכל שלבי התהליך, החל משלב שאיבת מי הגלם ב’שבע טחנות’, שליטה בתהליך, בקרה בסיום ודיגום איכות המים באופן רציף . במקרים של עלייה בערכי עכירות המים, עקב 24/7 תדע לזהות Off Spec משתנים בנחל הירקון, מערכת זאת ולהסיט את המים חזרה לנחל, זאת כדי למנוע גלישה ועומס על מתקן הסינון. עוד במתקן התקינה אלף אינדיקציות 14- שח״מ בשיתוף ויאוליה למעלה מ לתפעול, בקרה וניטור, לתפעול שוטף ותקין. לצד הקמת המתקנים, נקטה רשות נחל הירקון בפעילות ענפה לשיקום הנחל, שכללה פעולות ניקיון וניתוב מבוקר של מים הראויים להזרמתם לנחל, כמו מים ממתקני טיהורשפכים ברמהשלישונית. משאבות אחרות שנמצאות במתקן הטיפול ישאבו את המים המטופלים, הנקראים ‘מי מוצר’, מתאי הממברנות, קרי המים הנקיים לאחר הסינון, ויעבירו אותם לבריכת האגירה הסמוכה (בריכת מי מוצר). מהבריכה יועברו המים המסוננים להשקיית פארק הירקון והעודפים יוחזרו לנחל. באופן זה, רמת הזיהום במי הירקון צפויה לרדת ואיכות המים תשתפר בהתאם. המתחם כולו תוכנן תוך התחשבות בסביבה, כך למשל על גגות המבנים בתחנה יוקמו גגות ירוקים שיאפשרו אתשילובו של המתקן בגני פארק יהושע. על גג מתקן הסינון יוקם מרכז מבקרים בשיתוף עיריית תל אביב, אשר ישמש כמרכז הדרכה לפעילות מחזור המים והשבתם. המרכז יכלול חלונות שקופים, שדרכם ניתן יהיה לראות את התהליך כולו ואת האופן שבו קבוצת מקורות דואגת לשיקום הירקון ושיפור איכות המים תוך שמירה על הסביבה ועל החי והטבע. ,2025 לאחר השלמת הרצת המתקן והפעלתו ביוני תעביר שח״מ את תפעול הפרויקט למזמין. את הפרויקט ניהלו מנשה נורטוב מקורות מרחב מרכז ומיכאל לסרי מטעם שחמ מקורות ביצוע. נחל הירקון הוא מהארוכים בנחלי ישראל, ומשתרך קילומטרים וחצי – ממעיינות ראש 27- לאורך של כ העין ועד לשפך הירקון, סמוך לתחנת הכוח רדניג של המאה 50- שלחוף הים התיכון בתל אביב. בשנותה , במסגרת מפעל ירקון-נגב, שימשו מי הירקון 20- ה להפרחת השממה בנגב. בעשורים שהגיעו לאחר מכן הפך נחל הירקון בהדרגה למזוהם יותר ויותר, עקב הזרמת שפכים לנחל מהמטרופולין שצמח סביב וירידה במפלסי האקוויפר. לאורך השנים בוצע ניקוי ושיקום לחלקים מהנחל, אך כיוון שהזרמת השפכים לנחל נמשכה נותרו מי הירקון מסוכנים לשתייה ואף לרחצה – גם כיום. הוחלט ברשות המים על תוכנית האב ‘גאולת 2003- ב הירקון’, שיתוף פעולה בין מקורות לרשות נחל הירקון. מטרתה להביא לזרימת הירקון בכמות ובאיכות ראויה לכל אורכו ויצירת מים להשקיה באיכות ‘מעולה’ לפארק גני יהושע, שכיום מושקה במים שפירים, וכן לצרכנים נוספים שיתווספו למפעל. בסיומו של התכנון החלה חברת הבתשל מקורות ‘שח״מ מקורות ביצוע’ בהקמת מתקן השאיבה ‘שבע טחנות’, כחלק מהפרויקט. המים המיוצרים מעוברים לצרכנים דרך שני אזורי לחץ שונים, הראשון ומספק מים לצורכי גינון פארק גני יהושע הכוללת ארבע יחידות שאיבה ואיזור לחץ נוסף שיספק מים למאגר גבעת השלושה העתידי הכולל שתי יחידות שאיבה. מק״ש בשלב 1,500 המתקן מתוכנן לספיקת תכן של מק״ש בשלב השני, לעבודה רצופה 2,100- הראשון ו דונם של 2,000- שעות ביממה ומיועד להשקות כ 24 שטחים ירוקים בפארק הירקון. בתחנת שבע טחנות נשאבים מי הגלם של הנחל אל מתקן הטיפול “יער בראשית״ קיים ניתוק הידראולי בין החלק המתוק של הנחל לחלק המלוח של הנחל. מי הנחל המתוקים נשאבים אל מתקן הטיפול דרך צנרת באורך של קילומטר, רגע ממש לפני שמאבדים אותם אל המקטע המלוח של הנחל, המוביל לים. UF לב המתקן הינו מתקן הסינון, הבנוי בטכנולוגיית וכולל מערך של שישה תאים המכילים ממברנות מסוג אלף 32- תוצרת ויאוליה. המתקן יפיק כ ZW 500 D 0.5 מק״י של מים מטופלים, בעכירות שאינה עולה על וללא פתוגנים, מה שיבטיח שימוש חוזר ובטוח NTU UF במים. בחירת טכנולוגיית הסינון של ממברנות טבולות, נעשתה לאחר פיילוט ארוך ממושך ומורכב שביצעה מקורות עם חברת ויאוליה העולמית בשנים . הטכנולוגיה שנבחרה הוכיחה יתרונות 2013-2014 טכניים רבים לעומת חלופות אחרות, שחייבו מתקן קדם-טיפול מורכב וקשה לתפעול. על התכנון והייצור של לוחות החשמל, הבקרה והתקשורת של מתח נמוך אחראיות מחלקות החשמל בחטיבות ההנדסה והביצוע של שח״מ, עבודה שנעשתה על פי הסטנדרט הגבוה ביותר המתאים למתקני טיפול. במתקן הותקנו חמישה בקרים המסונכרנים ביניהם לטובת עבודה ללאתקלות, מערך שאיבה וקווי הולכה תחנת שאיבה, מי מוצר לצרכנים