הנדסת מים

28 129 | מגזין המים הישראלי הנדסת מים | יש לחזק את מבקשי התובענה הייצוגית אשר לא נרתעו מלצאת בגופם נגד תאגידי ענק ומוכנים להעמיד עצמם בחזית המאבק על מנת ליצור שינוי שיביא להטלת אחריות משפטית על התאגידים ועל מנהליהם ויורה להם לשלם על שיקום אתרים אלו ולפצות את הציבור על הנזקים הרבים שגרמו לו לאורך שנים. הדרך בה בחרו התאגידים ומנהליהם להתמודד עם הטענות בתביעה הייצוגית אינה שונה מהאופן בו הם מתנהלים מול הרשויות. מדובר בהעלאת טענות אבסורדיות וחסרות כל היגיון. זאת במקום להתפכח, להודותבשניםשל גרימתמפגעים דורסנית וקשה ולהתחיל מיידית בהליכים של שיקום ופיצוי של הציבור. דומה שיש פער בלתי נתפס כמעט בין המציאות לבין טיעוני התאגידים ומנהליהם. ברור שללא פעילות יזומה של הציבור באמצעות נציגים, יחידים מן הציבור, אינטרסים ציבוריים, סביבתיים ובריאותיים של כלל הציבור יפגעו. ניתן להציל את נחל צין באמצעות מערכת משפטית נחושה ובלתי מתפשרת כנגד התאגידים ומנהליהם. תגובת כיל בבית המשפט בנושא זיהום נחל צין במסגרת הליך הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בנושא זיהום נחל צין המתקיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הגישה חברת כיל תגובה מפורטת לטענותמגישי הבקשה. בתגובתה מצינת כיל שבמאגרים במפעל צין אין שפכים אלא מים מתהליכי ייצור. המים האלה מוזרמים למאגרים ונעשה בהם שימוש חוזר. בשום שלב לא הוחדרו מים מהמאגרים אל תת הקרקע ולא נעשה כל ניסיון לסלקם לשם במכוון. החלחול הנטען בבקשה היה לכל היותר בבחינת אבדן בלתי מכוון ולא רצוי של מים. בנוסף נטען שלא הוצגו בפני בית המשפט כל הוכחות לקשר סיבתי בין חלחול מים מתהליכים תעשיתיים לנזקים אקולוגיים שנגרמו באזור נחל צין. באשר לחלחול עצמו, הרי שעל פי כיל, הוא התרחש ברובו המוחלט בשנים שבהן המפעל פעל תחת בעלות המדינה. באשר להפעלה השוטפתשל המאגרים, טוענת כיל שאיטום המאגרים נעשה על פי השיטות המקובלות בעולם ואלו אף קבלו מעמד חוקי באמצעות אישור תכנית מתאר. עם השנים שוכללו שיטות ההפעלה של הבריכות (מאגרים) וכבר שנים רבות אין צורך לסגור בריכות ולפתוח חדשות. מראשית העשור הקודם הופעלה שיטה לניטור ואיסוף מים שבכל זאת חלחלו מהמאגרים והחל משנת החלחול הוא בהיקף זניח. 2011 כמו כן נכתב בתשובה שיש לשלול על הסף את הנחת היסוד השגויה בבסיס בקשת האישור ולפיה פגיעה בערכי טבע מהווה נזק אקולוגי שיחידים בציבור זכאים לפיצוי בגינו. זוהי על פי כיל שגיאה משפטית. הדין הוא שאין למבקשים וגם לא לאף אחד אחר במדינה זכאות לתבוע בגין נזקים שנגרמו לטבע או לערכי טבע מאחר וזכות כזו לא הוקנתה במשפט הישראלי. להלן טבלת ובה תמצית טענות שהועלו על ידי התובעים והתשובות שנתנו על ידי התאגידים ומנהליהם: טענות התביעה הייצוגית תשובת התאגידים ומנהליהם בהתבסס על מחקרים ועל חוות דעת מומחה ישקשר הידרולוגי בין מאגרי השפכים במפעל צין לבין המעיינות והנחל לא הביאו ולו חוות דעת אחת או מחקר אחד לסתור טענות אלו מפעל צין מייצרשפכים אשר זהמו את נחל צין מפעל צין אינו מייצר שפכים השפכים חלחלו אל נחל צין לא היה חלחול כי אם אובדן בלתי רצוי של מים על התאגידים ומנהליהם לפצות את הציבור על הנזקים שגרמו לערכי הטבע ולשמורת הטבע. לא נגרם נזק. להפך. הציבור והמשק הישראלי יצאו נשכרים מפעילות המפעל. על התאגידים ומנהליהם להחזיר לציבור את הרווחים שצברו תוך שימוש במשאבי טבע ציבוריים וזיהומם. הרווחים באו ממכירת דשן ולא מהפעלת מאגרי השפכים. השפכים שדלפו מהמאגרים לנחל צין גרמו לאיבוד של ערכו התיירותי באזור. השפכים יצרו סבך ירוק, מים זורמים וצלולים, מחשופי סלע בוהקים, ונוף מדברי מהפנט המעלה את ערכו התיירותי של נחל צין שהוא אתר תיירות פופולרי. נוצר בנחל נוף אחר שאף הוא אטרקטיבי למטייל, בין היתר בזכות המים הזורמים כל השנה, המעצימים את החוויה. השפכים של מפעל צין גרמו למותם של עצי הדקל בנאת המדבר. מותם של עצי הדקל נגרם מחיפושיות. התאגידים זהמו את נחל צין. נחל צין אינו נחל אלא ערוץ יבש ואלמלא המים המליחים הזורמים בו שמקורם במפעל היה נשאר ערוץ זניח. המערכת האקולוגית בנחל נכחדה כמעט לחלוטין מאז תחילת הזיהום של מפעל צין. לא ניתן להתעלם משירת הציפורים בנאת המדבר. לא ניתן לקבוע כי המערכת האקולוגית קרסה ולא ידוע על אף מין שנכחד. יתכן שחשיבותה האקולוגיתשל נאת המדבר דווקא עלתה בעקבות הזרימה בנחל. לציבור יש זכות לתבוע באמצעות יחידים שהם נציגיו את התאגידים ומנהליהם על פגיעה במשאבי טבע ציבוריים. הדין הישראלי אינו מקנה לציבור או ליחידיו זכות לתבוע בגין נזקים שנגרמו לטבע או לערכי טבע.