הנדסת מים

27 דונמים, אליהם הוזרמו השפכים. הסוללות שהיא Upstream method נבנו בשיטת מיושנת, ואינה מתאימה לאתר בעל פעילות סיסמית משמעותית כגון מפעל צין. בכל פעם שמפלס השפכים עלה הגביהו את סוללות העפר וכשהמאגרים הגיעו לגובה של עשרות מטרים ולא ניתן היה להגביהם עוד, נטשו את הקודמים ובנו, באותה שיטה, מאגרים חדשים. לא הושקעו כספים או אמצעים לאיטום המאגרים ביריעות, או לניקוז מסודר של הדליפות מהם. הזיהום המתמשך של אזור הנחל כבר לאחר תחילת הפעילות של מפעל צין, החלו דליפות מהמאגרים, שגרמו לשינויים דרמטיים בעין צין ובעין עקרבים. הדבר בא לידי ביטוי בהרעה משמעותית באיכויות המים ובעליה משמעותית בספיקות של המעיינות. עם השנים ריכוז הכלורידים מ”ג/ 300 - במעיינות עלה מערכים של כ מ”ג /ליטר וריכוז 9000 - ליטר לערכיםשל כ הניטרטים עלה בשני סדרי גודל מערכים 7000- מ”ג/ליטר לערכים של כ 70- של כ מ”ג/ליטר. עוד נמצאו במעיינות מתכות כבדות כמו כרום וקדמיום, חומרים רעילים ומסוכנים כמו איטריום ורודיום ואף חומרים רדיו אקטיביים כמו אורניום. בעבר עין צין היה מעיין עונתי שהיה יבש בתקופות ללא גשם, אולם לאורך עשרות השנים מאז הפעלת מפעל צין, נחל צין הפך למעשה לתעלת שפכים פתוחה בה שפכי מפעל צין זורמים בין המעיינות לבין גבי ק”מ) לכל אורך ימות השנה. 10- שיש (כ שפכים אלו הם באיכות כל כך ירודה עד כי על פי החקיקה החלה בישראל חל איסור מוחלט להזרים אותם אפילו למערכת הביוב. בכמה ממדים של איכות המים יש חריגה במאות ובאלפי אחוזים מהריכוזים המותרים להזרמה למערכת הביוב. מפגעים קשים אלו גרמו עם השנים להשמדה של מערכות החי והצומח ולאיבוד ערכם התיירותי הייחודי של המעיינות וגבי שיש. מחקרים רבים נעשו במהלך השנים וכולם הגיעו לאותה מסקנה – הגורם היחיד והבלעדי לזיהום בנחל צין הוא מפעל צין. מפעל צין כפוף לרשויות רבות, אשר אמורות לפקחעלפעילותו ובאופן זהלשמורעלהנחל, על ערכי הטבע, על המגוון הביולוגי, לטובת כלל הציבור בישראל תוך הגנה על בריאותו. הרשויות התעלמו לאורך שנים מהמפגעים הקשים שנגרמו משפכי מפעל צין. למרותשמדובר בשטח שהוא בתחומה של מדינת ישראל, ובתאגידים המנצלים משאבי טבע ציבוריים וגורמים נזקים למשאבי טבע של הציבור, מתנהליםהדבריםבאופן המזכיר את התופעה הידועה בשם “שבי רגולטורי”. זה המצב שבו המאסדר, הרגולטור, שבוי למעשה בידי הגורם המפוקח (התאגידים ומנהליהם). על תופעה זו נכתבה ספרות רבה ואף בית המשפט העליון התייחס אליה : 2 באחד מפסקי הדין האחרוניםשלו וכך כתב “מכאן עולה החשש כי המאסדר יבקש לסייע לגורם זה, למעלה מן הדרוש, מתוך רצון לרצות אותו. התופעה נובעת, בין היתר, מקירבה של המאסדר לשוק המפוקח, ומקשר ארוך טווחשהואמקייםעם “השחקנים החוזרים” בשוק זה... למאסדר עלול להיות אינטרס לפרש את ההנחיה באופן שלא ישתמע מהפירוששהגורמים המפוקחים פעלו בניגוד להנחיה, שכן משמעות הדבר היא כי המאסדר כשל בפיקוח, וניתן יהיה להפנות אליו אצבע מאשימה” שבי זה מאפשר את האסון סביבתי חסר תקדים בהיקפו בנחל צין – וככל שעובר הזמן הנזקים רק הולכים וגדלים. לשמחתנו, , לאחר עשרות 2021 לאחרונה, באוגוסט שנים, הסכימה רשות הטבע והגנים לפרוץ את תקרת השבי הרגולטורי והציבה במעיינות שלטים המזהירים את הציבור מפני מגע עם הזורם בנחל. המאבק המשפטי על רקע מציאות זו והנזקים ההולכים ונמשכיםשנגרמים לציבור עקב אובדן הערך התיירותי של המקום לאורך שנים החליטו לא להחשות ולצאת 3 מספר אזרחים אמיצים בגופם כנגד תאגידי ענק אלו ומנהליהם. הוגשה לבית המשפט 2020 בספטמבר המחוזי בבאר שבע בקשה לאישור תביעה כנגד התאגידים ₪ מיליארד 3 ייצוגית על סך ומנהליהם (כותבי רשימה זו יחד עם עו”ד אלי בן ארי מהמחלקה המשפטית ב”אדם טבע ודין” מייצגים את המבקשים). אסור לשכוח שהתאגידים אינם ישויות הפועלות באמצעות כוחות עלומים. הם מופעלים על ידי מנהלים אשר מכתיבים את דרך פעולתם. חמישה מהם צורפו כמשיבים לבקשת אישור התביעה הייצוגית. על פי נתונים שצורפו לדוחות הכספיים של כיל כל החמישה השכילו למשוך מהתאגידים מיליון שקלים 100- דיבידנדים בשיעור של כ בשבע השנים שקדמו לתביעה. בתקופה זו הכנסות התאגידים ממכירת הפוספט היו מיליארד שקלים. 3- כ