WOMEN'S health 2019

00 8 07-2019 | המחלקה המסחרית TheMarker הדור הבא של טיפולי הפוריות | WOMEN'S health | שנה חלפו מאז הדהימה את העולם 41 25- מהפכת ההפריה החוץ-גופית. ב נולדה בבית חולים בבריטניה 1978 ביולי לואיז ג'וי בראון, תינוקת קטנה שבישרה על אפשרויות חדשות לנשים שעד כה לא הצליחו להרות. ישראל היתה אחת המדינות הראשונות שהצטרפו למהפכה, – IVF ועד היום, הפריה חוץ-גופית – או היא התקווה האחרונה של זוגות שמתקשים להרות. ואולם, מתברר כי בארבעת העשורים שחלפו, לא חלו שינויים מרחיקי לכת – וסיכויי ההצלחה לטיפול IVF בעקרונות ה- . "זו היתה 30%- בודד עדיין נמוכים יחסית, כ מהפכה מדהימה, שהביאה פתרון לנשים שעד כה לא היה להן סיכוי לילד", מדגיש פרופ' דניאל זיידמן, מייסד שותף ורופא הישראלית. AIVF ) בחברת CMO ראשי ( "ולמרות ההצלחות, זה טיפול שאנשים רבים בעולם לא מגיעים אליו, כי הוא יקר מאוד; והתוצאות פחות טובות ממה שהיינו הצלחה. כך שנוצר הרבה 30% רוצים, סביב תסכול במערכת". היכן טמונה הבעיה בתהליך? "הרעיון המקורי של טיפולי הפריה חוץ- גופית הוא לעשות אופטימיזציה של הטבע", מסבירה דניאלה גלבוע, מייסדת . "הפריה חוץ- AIVF שותפה ומנכ"לית גופית היא סוג של אופטימיזציה לתהליך המהפכה שתעלה את סיכויי ההצלחה בטיפולי הפריה חוץ-גופית הטבעי. למשל, מייצרים הרבה ביציות ונוצרים הרבה עוברים, זה בסקאלה הרבה יותר גדולה ממה שקורה בטבע, אבל כאן זה נפסק. למעבדה ולרופא יש יכולת מוגבלת לזהות איזה עובר הוא טוב ואיזה לא, איזה מהם להחזיר, איזה להקפיא. זו החלטה שמתקבלת במעין ניחוש מושכל. "כאמור, אנחנו מוציאים הרבה ביציות ונוצרים הרבה עוברים, ונשאלת השאלה איזה מהם להחזיר לרחם כדי להגדיל את הסיכויים להריון. הרי אי אפשר להחזיר את כולם. זו שאלה שעדיין אין לה פתרון טוב. אני יכולה לבחור מה שנראה לי לפי הידע והניסיון המקצועי שלי כאמבריולוגית, אבל ייתכן שקולגות שלי יבחרו עובר אחר – כי זה תלוי בניסיון הספציפי של כל אחד. אם עשיתי בחירה לא נכונה, כל הטיפול נכשל, ואז הזוג צריך לחזור שוב לטיפולים. בארץ זה קצת יותר קל, כי הטיפולים אמנם קשים מאוד, אבל מסובסדים. בחו"ל הכל יוצא מכיסם של בני הזוג והם עושים שיקול אם הם יכולים לעמוד בזה. רבים מוותרים על החלום". "גם עוברים שנראים נפלא, הרבה מהם לא תקינים כרומוזומלית, ואם ישתרשו, תהיה הפלה", מוסיף זיידמן. "הם שוהים באינקובטור כמה ימים, ואז סופרים תאים, אומרים שהעובר בגודל כך וכך תאים וזה נראה טוב. אבל כמו שאי אפשר לקבוע מה מנת המשכל של ילד רק מלהביט עליו מרחוק - אי אפשר לקבוע את טיב העובר בדרך כזו. זו סלקציה שנעשית בכלים שנה, ויש הוכחות לכך 40 פשוטים בני שעובר יכול להיראות מצוין בפרמטרים המוכרים, ועדיין להיות לא תקין גנטית. אין תסכול גדול יותר מזה של אישה שהרופא אמר שהוא מחזיר לה שני עוברים יפהפיים – אבל לא נוצר הריון תקין". איך מחליטים איזה עובר להחזיר לרחם, ואיזה להקפיא – או לא להשתמש בו בכלל? "הבחירה איזה עובר להחזיר ואיזה להקפיא היא לא מושכלת מספיק", אומרת גלבוע. "משתמשים בכלים כמו ספירת תאים, זה לא מדויק, זה מאוד בעיני המתבונן. זו מערכת בזבזנית, כי מנסים שוב ושוב, ומקפיאים מה שנראה טוב, גם אם הוא לא כזה בפועל. בחו"ל פשוט מפסיקים אחרי אלף 100 ניסיון או שניים, ומי שאין לה דולר, לא יהיה לה ילד". לדברי זיידמן, "כדי לפצות על חוסר היכולת לאתר במדויק את העוברים הטובים ביותר, אנחנו מחזירים יותר מעובר אחד לרחם, וכך נוצרים הריונות מרובי עוברים, תאומים ושלישיות. זו נקודת חולשה של טיפולי פוריות, יש בכך סיכון לפגות ולאובדן עוברים. הרופאים והמטופלים לא עומדים בפיתוי להגדיל את סיכויי ההצלחה על ידי החזרה של יותר עוברים". תמונות המראות את היכולת של המערכת המהפכנית לזהות בעזרת בינה מלאכותית מאפיינים של איכות העובר זה ארבעה עשורים שהפריה חוץ-גופית היא התקווה היחידה של זוגות ונשים רבים, אך שיעורי ההצלחה לא גדלו 30%- מעבר לכ בכל טיפול. חברת הישראלית AIVF מביאה את הבינה המלאכותית גם לתחום זה – כדי לקבל החלטות מושכלות בהחזרת העוברים המבטיחים ביותר לרחם