עושים גלים 2019

00 6 02-2019 // המחלקה המסחרית TheMarker אוניברסיטת חיפה – מדעי הים // עושים גלים // , החליטה הממשלה להגדיל בצורה משמעותית את תוכנית הניטור 2018 בסוף מיליון שקל. בהחלטה נכתב כי 50- הימית של ישראל, תוך השקעה של יותר מ אישור התוכנית נעשה "נוכח הגידול במגוון ובהיקף הפעילויות באזור הים התיכון, בין היתר, פיתוח מאגרי גז טבעי, עלייה בהיקף התפלת מי ים, לחצי פיתוח גוברים לאורך החופים וכן בשל הצורך בקבלת מידע מלא על בריאות המערכת הימית ואפיון המגמות והשינויים בה". מי שעומד בחזית הלאומית של חקר הים התיכון הוא המרכז הישראלי לחקר הים ). זהו קונסורציום Mediterranean Sea Research Center of Israel – MERCI התיכון ( המאגד את מיטב מוסדות המחקר הישראלים, ובהם שבע אוניברסיטאות המחקר, מכללה ושני מכוני מחקר ממשלתיים; והוא נבחר על ידי המדינה כדי להעמיד תשתית מדעית איתנה, ללא צורך בידע זר כפי שהיה עד אז. , לאחר מכרז בו זכתה קבוצת מוסדות המחקר בראשותה של 2014- המרכז הוקם ב אוניברסיטת חיפה. שנים לפני תגליות הגז, הבינו שם שהעתיד האסטרטגי של מדינת ישראל נמצא בים - ולכן יש חשיבות רבה להכשרת אנשי מדע ומקצוע בתחום זה. חשיבותו הלאומית של המרכז ואיכותו האקדמית הגבוהה הביאו לכך שבתוך זמן קצר הצטרפו אליו גם המוסדות האקדמיים שלא זכו. הספר למדעי הים ע"ש ליאון בית צ'רני, באוניברסיטת חיפה, הוא המוסד האקדמי המוביל בישראל לחקר הים. הוא הוקם לפני כעשר שנים בידי פרופ' צבי בן-אברהם. בית הספר משתלב במחקר המתפתח של הים, אחת מזירות העסקים החשובות והאסטרטגיות ביותר של השנים האחרונות; והודות למעמדו הבולט בתחום, מהווה יעד אטרקטיבי הן לסטודנטים והן לאנשי התעשייה. לצד אספקת מי השתייה שלנו באמצעות התפלה, גילויי מאגרי הגז הטבעי והתלות המשמעותית בסחר הימי, שגוברת והולכת, הים הוא גם מקור ליזמות וחדשנות - ובשנים הבאות אנו צפויים לראות סטארטאפים משמעותיים בתחומי האנרגיה, המזון, חומרי הטבע ותרופות מהים, כמו גם איים מלאכותיים ועוד. כך, בעוד שמשאבי הים טומן האדמה כבר קרובים למיצוי, . בחובו אתההזדמנויותהעסקיותשל העתיד "ככל שההבנה בדבר חשיבותו של הים עולה, כך עולה החיוניות של הבוגרים והבוגרות שלנו לתעשייה המתפתחת של חקר ופיתוח הים התיכון", אמרה פרופ' אילנה ברמן- פרנק, ראש בית הספר המכהנת. היא הוסיפה כי העובדה שהים עדיין לא נחקר מספיק הופכת אותו ל"אוקיינוס של הזדמנויות" ומשאב חיוני לפיתוח מושכל ובר-קיימא. "ככל שמקורות המזון על היבשה מתמעטים אוקיינוס של הזדמנויות בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, הסטודנטים לא רק מקבלים הכשרה בטכנולוגיות החדישות ביותר בתחום – אלא גם יוצאים לפעילויות ייחודיות והאוכלוסייה גדלה, ברור לנו שרק הרחבה משמעותית של החקלאות הימית יכולה לספק את מקור החלבון העתידי. בישראל, כמו גם במקומות אחרים, הקמת איים מלאכותיים ומבנים ימיים לתשתיות ואף למגורים תהיה נדבך חשוב בהתמודדות עם הצפיפות הגוברת בערים", אמרה פרופ' ברמן-פרנק. כדי להגביר את האטרקטיביות של תוכניות הסטודנטים בעולם העבודה הנוכחי, הלימודים בבית הספר משתלבות בשיטת , ה"מולטי-תואר" של אוניברסיטת חיפה המספקת לבוגרים ידע וכלים מגוונים ורחבי אופקים, המותאמים לעולם משתנה. גם המערכת הימית היא מורכבת מאוד – ולכן, הסטודנטים בבית הספר זוכים לבסיס רחב של ידע רב תחומי והתמחויות ספציפיות בתחומים שונים - ביולוגיה ימית, מדעים גיאו-ימיים, ציוויליזציות ימיות וטכנולוגיות ימיות. אך גם בבית הספר יודעים שידע תיאורטי לא מספיק – ולכן, דואגים שהסטודנטים יקבלו הכשרה מקצועית מקיפה. כדי שייצאו מוכנים ככל האפשר לעולם הסטודנטים נחשפים לטכנולוגיה העבודה, , כולל זו שבה עובדים חברות החדישה ביותר האנרגיה הגדולות בעולם: תוכנות לחיפוש נביעות גז, תוכנות פענוח סייסמי, תוכנות , פיתוחים ביוטכנולוגים ימיים, פיתוח GIS טכנולוגיות תת-ימיות ועוד. כל אלה מביאים לכך שהלימודים בבית הספר לא רק מקיפים מאוד – אלא מאפשרים התנסויות יוצאות דופן, במיוחד בעולם האקדמי. תיוג כרישים למשל, הוא רק דוגמה אחת לפעילויות הייחודיות של בית הספר, אליה אפשר להוסיף גם פרויקט מחקר הנדסי לבניית מצלמות אוטונומיות שיורכבו על רובוטים תת-ימיים ויוכלו לזהות עצמים בקרקעית הים, צלילות, הפלגות מחקר ועוד. לפתח את משאבי הים של ישראל – בלי לפגוע בהם החשיבות שבחקר הים ברורה כיום גם למקבלי ההחלטות בישראל – הנעזרים במרכז הישראלי לחקר הים התיכון בהובלת אוניברסיטת חיפה לפרטים נוספים: 04-8288790 טל': marine - info @ univ . haifa . ac . il דו א"ל: http :// marsci . haifa . ac . il את ר אינטרנט: merci @ univ . haifa . ac . il דו א"ל: ;04-8280789 לפרטים נוספים: טל': http :// merci . haifa . ac . il את ר אינטרנט: "האגן המזרחי של הים התיכון הוא סוג של 'אמבטיה סגורה', ולכן כל נזק שעלול להיגרם לו מתעצם באופן משמעותי בהשוואה לאזורים שבהם יש תחלופת מים מהירה יותר", מסביר חתן פרס ישראל פרופ' צבי בן אברהם, מייסד המרכז ומי שעומד בראשו גם כיום. "ולכן, משפט המפתח הוא 'פיתוח בר קיימא' – כיצד אנחנו מאפשרים את הפיתוח החיוני מבחינה אסטרטגית למדינה, אך בצורה חכמה ומבוקרת. אין ספק שראשית כל, עלינו ליצור ידע מדעי-אובייקטיבי על המתרחש בים תיכון; ולשם כך, אנחנו צריכים מרכז ישראלי שיורכב מהאקדמיה הישראלית". תגליות האנרגיה הן כמובן רק נדבך אחד בו עוסקים במרכז. נושאים חשובים לא פחות קשורים להתחממות הגלובלית וההשפעה שלה על הים – ועל ישראל; החשיבות של שמירה על המערכת האקולוגית בים לאור הגידול הניכר בכמות המים המותפלים לשתייה; פיתוח חופי, דייג, שדרוג ספנות ונמלים, איים מלאכותיים ועוד. עתיד מדינת ישראל תלוי במידה רבה בים – והוא דורש החלטות אסטרטגיות ארוכות טווח לפיתוח, יישום וביצוע טכנולוגיות חדשות ואמצעי מחקר, כגון רובוטים וצוללות בלתי-מאוישים החוקרים את הים העמוק. פעילות המרכז הישראלי לחקר הים התיכון חיונית לפיתוח המחקר ובסיס הנתונים המדעי של הים התיכון, ומכוונת ליצירת מוקדי ידע עצמאיים בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה - שיכשירו כוח אדם לטובת מקבלי ההחלטות והתעשייה המקומית. התמונה באדיבות המרכז הישראלי לחקר הים