"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 81 | ספטמבר 2026 | תשרי תשפ"ז

רפואיים, רגשיים וכלכליים עצומים, הן אינן צריכות לשלם עבור הטיפולים והשירותים שהעמותה מעניקה. בזכות תרומות של אנשים טובים, אלפי ילדים ובוגרים זוכים לטיפולים, לשיקום, למסגרות חינוכיות, לתעסוקה, לפעילויות פנאי ולמעטפת מקצועית ואוהבת שמאפשרת להם למצות את היכולות שלהם ולחיות חיים מלאים יותר. כשנחשפתי לעשייה של שלוה, הבנתי שהריצה שלי יכולה להפוך לכלי. כל קילומטר שאני רצה יכול להפוך לתקווה עבור מישהו אחר. כל מרתון יכול להפוך להזדמנות לגייס תרומות. כל מדליה יכולה להזכיר שיש אנשים שהמרתון שלהם בכלל לא מסתיים קילומטרים. 42.195 אחרי ילדי ובוגרי שלוה, ומשפחותיהם מתמודדים עם אתגרים שלא יכולים לדמיין. כל התקדמות קטנה עבורם היא ניצחון. כל חיוך הוא הישג. יש אנשים שרצים מרתון מבחירה. ויש אנשים שהחיים עצמם הם המרתון שלהם. ילדי ובוגרי שלוה, והמשפחות שלהם, מתמודדים מדי יום עם אתגרים שרובנו כלל לא יכולים לדמיין. כל התקדמות קטנה עבורם היא ניצחון. כל חיוך הוא הישג. כל צעד הוא קו סיום קטן בדרך ארוכה. כשאני עומדת על קו הזינוק, אני יודעת שאני מסוגלת לבחור אם לרוץ או לא. הם לא בחרו את האתגרים שלהם. והידיעה הזו משנה הכול. היא נותנת משמעות אחרת לכל אימון, לכל עלייה, לכל כאב ברגליים. אני כבר לא רצה רק בשביל עצמי. אני רצה בשביל מי שלא יכול. אני רצה כדי לספר את הסיפור שלהם. אני רצה כדי להזכיר שלכל אחד מאיתנו יש יכולת לקחת את המתנה שקיבל – ולהפוך אותה לנתינה. בסופו של דבר, הריצה לימדה אותי שיעור גדול בהרבה מספורט. היא לימדה אותי שהישגים אמיתיים אינם נמדדים רק בזמן על השעון או במספר המדליות שעל הקיר. הם נמדדים במספר האנשים שנגענו בהם בדרך. אם הצלחתי לחצות את קו הסיום של מרתון, זכיתי. אם הצלחתי לעזור לעוד ילד לקבל טיפול, לעוד משפחה לקבל תקווה, ולעוד אדם להאמין שאפשר להפוך תשוקה אישית לשליחות – זכיתי הרבה יותר. זה המסע שלי. מסע שהתחיל בצעד קטן אחד והפך לדרך חיים. דרך שמחברת בין ספורט לערכים, בין נחישות לחמלה, בין חלומות אישיים לאחריות חברתית. אני מאמינה שכל אחד יכול לרוץ את המרתון שלו. אבל אם אנחנו יכולים, תוך כדי הדרך, גם לעזור למישהו אחר לרוץ את שלו – אז ניצחנו באמת. לרוץ בשבילי. לרוץ בשביל אחרים. בשביל שלוה... מרתונים, היא האישה הרביעית 11 מיכל רצה עד היום בישראל שרצה את ששת המייג׳ורס והראשונה מכל מרתונים 6 - הישראלים שעשתה זאת בזמן הכי קצר חודשים בלבד. 17- ב מיכל ילובסקי פטרבורג , נשואה ואם לשלושה ילדים. עורכת דין 43 בת ומגשרת בתחום דיני המשפחה וכן נוטריונית. שנים במטרה לטפל באנשים עם 35 ארגון שלוה הוקם לפני מוגבלות תוך שילובם המיטבי בחברה. מאז הוקם הארגון, גדל היקף השירותים שניתן לילדים ובני משפחותיהם וכיום מספק הארגון שהפך למרכז לאומי הממוקם בירושלים, שירותים מגוונים לאלפי ילדים ובוגרים מידי שבוע. במרכז הלאומי שלוה מתקיימות תכניות ייחודיות וחדשניות הכוללות את מיטב הטיפולים המשלימים: תרפיות בספורט, אמנות, מוסיקה, רכישת כישורי חיים, פעילויות פנאי לילדים ולבני משפחותיהם, הכשרה והכנה לעולם העבודה, תמיכה והעצמה של בוגרים עם מוגבלות שונות באמצעות דיור עצמאי, בהתנדבות לצה"ל ולשירות הלאומי ועוד. על מנת לספק את מגוון השירותים והטיפולים מעסיק אנשי צוות מקשת רחבה של 450 - המרכז הלאומי שלוה כ מתנדבים. 500- מקצועות חינוכיים וטיפוליים ולמעלה מ לפני כשנה הוחלט כי ששת המייגורס יהפכו לתשעה, מרתון סידני ומרתון קייפטאון התווספו רשמית וככל הנראה מרתון שנחאי יהיה הגראנד פינאלה. אני ארוץ 2026 בחודש אוגוסט את מרתון סידני למען עמותת שלוה, את קייפטאון .2027 ועם שנחאי אקנח בדצמבר 2027 ארוץ במאי אני עדיין מתרימה כספים לעמותת שלוה, מוזמנים לסרוק את הברקוד ולהיות חלק מהמסע שלי ולהרבות טוב בעולם למען ילדי ובוגרי שלוה המופלאים. 2026 ספטמבר | תשרי תשפ״ז 64