"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 79 | אפריל 2026 | ניסן תשפ"ו

חדשות 125,000 הדו"ח חושף שמתוך 18,750- אזרחים שפונו מבתיהם, כ היו אנשים עם מוגבלויות מוכרות, מכלל המפונים. 15%- המהווים כ מדובר באוכלוסייה שצרכיה אינם מסתכמים בקורת גג וארוחה חמה, אלא דורשים רציפות תפקודית ונגישות קריטית, שעל פי ממצאי המבקר פשוט לא היו קיימות בתוכניות המגירה של המדינה. 40%- הפילוח של אוכלוסייה זו מראה כי כ מהם סובלים ממוגבלות פיזית הדורשת מאובחנים עם 25% , התאמות הנדסיות מוגבלות קוגניטיבית או נפשית הדורשת סביבה יציבה והיתר מתמודדים עם מוגבלויות חושיות של ראייה ושמיעה או נכויות מורכבות המצריכות סיוע סיעודי צמוד. רוב מתקני האירוח כשלו בנגישות המבקר מציין כי חוסר המידע הזה תורגם לכאוס לוגיסטי: אמבולנסים ורכבי הסעות מונגשים נשלחו לכתובות לא רלוונטיות, בעוד שאנשים הרתוקים לכיסאות גלגלים נותרו בבתיהם ללא יכולת להגיע לנקודות הריכוז. נתון מאכזב נוסף מראה כי רק מהרשויות הפעילו מערך ביקורי 18% בית יזום לאוכלוסייה זו בימים הראשונים ללחימה, מה שהותיר את רובם תלויים בחסדי שכנים או מתנדבים מזדמנים. כאשר בוחנים את שלב הקליטה בבתי המלון, הגרפים בדו"ח חושפים פער תהומי בין הצהרות הממשלה למציאות בתי מלון ומתקני 430- בשטח. מתוך כ הארחה שפתחו את שעריהם למפונים, מהם נמצאה התאמה מלאה 12%- רק ב של מה שמכונה רצף נגישות. המשמעות מהמתקנים 88%- המספרית היא ש כשלו במתן מענה בסיסי באחד או יותר מהפרמטרים הקריטיים: חניה מונגשת, מעלית רחבה מספיק, פתחי דלתות מותאמים או מקלחונים נגישים. היה פער בין צורכי הנגישות לבין המענה 65% של בפועל בתוך המלונות בנגישות למרחבים הציבוריים כמו חדרי אוכל, אולמות כנסים ואפילו מרחבים מוגנים. הדו"ח מתאר מקרים שבהם מפונים עם מוגבלות פיזית נאלצו להימנע מאכילה בחדר האוכל המרכזי בשל חוסר יכולת גישה, מצב שהוביל לתחושת בידוד מהנשאלים 60% חברתי קשה בקרב בסקר המבקר. לא קיבלו טיפולים 50% מעל פרא-רפואיים הדו"ח מציג נתון מטריד על עלייה של בדיווחים על הידרדרות במצב 35% התפקודי בקרב מפונים עם מוגבלות במהלך חצי השנה הראשונה. הסיבה העיקרית לכך היא השבירה המוחלטת של מהמפונים 58%- הרציפות הטיפולית. כ עם מוגבלות לא קיבלו את הטיפולים הפרא-רפואיים (פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת או ריפוי בעיסוק) שהיו זקוקים להם בשלושת החודשים הראשונים לפינוי. בקרב ילדים בחינוך המיוחד, המצב היה מילדי 92%- חמור עוד יותר: בעוד ש החינוך הרגיל שולבו במסגרות לימוד יום מהפינוי, רק 30 חלופיות בתוך מילדי החינוך המיוחד זכו למענה 47% מהילדים 53%- דומה באותו פרק זמן. כ עם צרכים מיוחדים נותרו ללא מסגרת יום, עובדה 60- מותאמת במשך למעלה מ מההורים המפונים 72%- שהובילה לכך ש דיווחו על פגיעה אנושה ביכולתם לעבוד או לקיים שגרת חיים מינימלית במלון. במישור נגישות המידע, הדו"ח חושף עיוורון כמעט מוחלט של מוסדות המדינה. מכלל 8%- בראשית המלחמה, רק כ הפרסומים הרשמיים, סרטוני ההדרכה והודעות החירום של פיקוד העורף והרשויות המקומיות הונגשו באמצעים מותאמים כמו שפת הסימנים, כתוביות או פיסוק פשוט. המבקר ב"קריאת השכמה האחרונה" היבט נוסף שהמבקר מקדיש לו תשומת לב מיוחדת הוא הפער הכלכלי-תקציבי. נתוני הדו"ח מראים כי מתוך תקציבי הסיוע הייעודיים שהוקצו לשלטון המקומי לטובת "צרכים מיוחדים", נוצלו בפועל במהלך שמונת 38% רק החודשים הראשונים למלחמה. חסמים ביורוקרטיים, כמו הדרישה מהמפונה להציג אישור רפואי עדכני על מוגבלותו כתנאי לקבלת ציוד עזר או הנגשת חדר, מנעו מרשויות רבות להעניק את הסיוע בזמן אמת. מעבר לכך, קיים קשר ישיר בין החוסן הכלכלי של הרשות המקומית לבין איכות המענה: ברשויות המדורגות ), הסיכוי 1-4( באשכול סוציו-אקונומי נמוך של אדם עם מוגבלות לקבל ציוד עזר חלופי במקרה של אובדן או נזק במהלך בהשוואה לרשויות 2.5 הפינוי היה נמוך פי .)7-10 חזקות (אשכול לסיכום הנתונים, האדם עם המוגבלות לא היה חלק מתוכנית הפינוי הלאומית אלא "נספח" שדרש פתרונות נקודתיים. המבקר דורש כי לקראת תרחישים עתידיים, המדינה תקים מאגר נתונים אחוד שיכלול מיפוי גיאוגרפי מדויק של כל אדם עם מוגבלות, ותחייב כל מתקן קליטה לעמוד בתקן נגישות חירום מחמיר כתנאי להתקשרות חוזית. ללא שינוי מבני זה, הגרפים של המלחמה הבאה ימשיכו להראות את אותה עקומת הזנחה, שבה החזקים מתפנים והחלשים נותרים מאחור, בחדר מלון לא מונגש, ללא מידע וללא מענה טיפולי בסיסי. הדו"ח הזה הוא קריאת השכמה אחרונה לפני שהמחדל הבא יהפוך למציאות קבועה. הנגשה היא לא "בונוס", היא מצילת חיים בחירום. דוח מבקר המדינה קובע: המדינה כשלה בטיפול באנשים עם מוגבלות במלחמה 2026 אפריל | ניסן תשפ״ו 6