"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 78 | דצמבר 2025 | טבת תשפ"ו

צריכה לשכנע את עצמך קודם כל שאת רוצה לעשות את זה - ואז צריך לעבוד הדרגתית". פריצת הדרך בשיקום בעזרת ספורט: המעבר למערכת 1 ממערכת במוח 2 את התהליך שקורה במוח מסביר הפסיכולוג דרך שתי מערכות: "יש את סיסטם – זה מנגנון פנימי טבעי 1 שיש לאדם, מנגנון מאוד רגשי שלרוב הוא רגשי- שלילי: אני ניצב מול אתגר חדש ואומר - 'אני לא יכול, זה מפחיד אותי, קשה לי'. זאת הסיבה שכשאנשים עומדים לפני שינוי, פעמים רבות התגובה הראשונית היא רגשית - שלילית. בתהליך שיקום אנחנו רוצים לעבור לחשיבה רפלקטיבית, שנקראת - חשיבה של 2 סיסטם פתרון בעיות, עמידה מול אתגר, אדפטציה". ד"ר סמואל ממחיש את המעבר בין המערכות במוח דרך דוגמה שאפשר לפגוש ב"אתגריסטים": "נניח שאני עומד על הגלשן ואין לי רגל או יד - אני צריך להתאים את עצמי לסיטואציה. אם אמשיך עם ה'לא יכול ' אני לא אצליח לפתור את האתגר. אבל אם יש סבלנות, אני צריך למצוא פתרון". 1 "השי נו י מסיסטם חשוב מבחינה 2 לסיסטם פסיכולוגית, כי הוא אומר שמי שמפסיקה לעבוד זו המערכת הרגשית, המערכת הלימבית במוח. מדובר מערכת י ותר אחורית, קדומה יותר. במעבר מי שמתחיל לעבוד זו מערכת יותר קדמית, קדם-מצחית, שהיא גם המערכת שמסייעת לנו לעורר תחושות יותר חיוביות, להעלות את הביטחון העצמי, להוריד את החרדה". כדי שהשינוי הזה יצליח לה ת ח ו ל ל , מ ד ג י ש הפסיכולוג ויועץ הספורט, חשוב לייצר עבור הפצועים סביבה שאינה מאיימת. "ב'אתגריסטים' לדוגמה הם יכולים להרגיש שווים, שהקצב שלהם מקובל. שגם אם הם לא יצליחו באותו היום לצורך העניין לעמוד בסקי מים - הכול בסדר, העיקר שהם ניסו". "אנחנו צריכים לסלוח לגוף שלנו כדי להתחבר אליו" ג ' רב י משתפת כ י כ ש ה ת ח ר ת ה מ ו ל ספורטאיות שמעולם לא ניצחה היה לה פתרון פסיכולוגי חוזר: "אחד המשפטים שליוו אותי זה - 'הפתרון יגיע". אולי אין לי את הפתרון היום, אבל תוך כדי ניסיון פתרונות יגיעו". ד"ר סמואל מתחבר אל הפתרון של האלופה האולימפית ומסביר: "ספורטאים טובים הם אדפטיביים. זה אחד הדברים שאנחנו מראים במחקרים שלנו בשנים האחרונות. עצם המעבר ממצב שאני בחוסר אונים ולא מפעיל את הגוף שלי, למצב שאני מפעיל את הגוף שלי הוא נהדר. צריך לזכור דבר אחד על פציעה: זה מצב שאדם עובר בבת אחת ממוביליות, תנועתיות, מצב שהוא מתפקד, לא מוגבל, למצב שהוא כמעט מאה אחוז מוגבל. אפילו ללכת לשירותים הוא לא יכול בלי עזרה. יש פה בושה, השפלה. משהו שאני לא מכיר, חדש". "לקבל פציעה בהתחלה זה קשה. גם לספורטאים. האדם צריך להתחבר מחדש לגוף שלו. אנחנו לא יכולים להתחבר לגוף כשאנחנו לא סולחים לגוף. חלק מהתהליך שהם יוצאים לטבע, עושים את הפעילות, זה לומר לגוף 'אני סולח לך שאתה כרגע מוגבל אבל בוא נעבוד ביחד ולא אחד נגד השני'". כשד"ר סמואל מתבונן על האתגר האישי שהיא לו השנה הוא מחלק אותו לשניים: "בתור אדם שנמצא בספורט הישראלי, האולימפי ובכדורגל - הייתה לנו השנה מטרה להחזיר את הספורט למסלול. במובן הפרטי, האתגר שלי הוא להיות מסוגל להיות אבא, להיות בעל ולהיות איש מקצוע ולהיות שפוי. סיטואציה כזו, היא אתגר גדול, שאני כל יום מנסה להתמודד איתו מחדש". אני פונה לכול הארגונים והעמותות, המחלקות סלי מזון למשפחות נזקקות: אנא מכם, לא לצלם משפחות המקבלות אצלכם סלי מזון. הצילום מביש, מעליב ואף מבזה את המשפחות ובסופו, פוגע יותר מהעזרה. מומו נזכור, כי אין ברכה אלא הסמויה מהעין!!! תבורכו. אמן! 2025 דצמבר | טבת תשפ״ו 77