"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 78 | דצמבר 2025 | טבת תשפ"ו

קשוח, כי אני הייתי שנה ומשהו בבית חולים, אז אשתי הייתה צריכה ככה ללהטט, לג'נגל ביני, שאני בבית חולים, לבין הילדים בבית, והם חוו תקופה קשה, כמובן. כמו כל עם ישראל, דרך אגב, שחווה שנה ממש קשה, ועוד שנה, בואו נגיד ככה, עכשיו אנחנו קצת נושמים. אחרי שהחטופים פה, ושאיראן ותימן קצת נרגעו והרגנו אותם, אנחנו קצת נושמים, אבל עדיין הלחימה לא נגמרה, ועדיין חיילים נלחמים, וגם בעזה, גם בלבנון וגם בסוריה, מדי פעם נהרגים או נפצעים, וזה שנתיים קשות של כולנו עוברים אותם, נכון. בתוך זה גם הילדים שלי. בני כמה ילדים? הבת הגדולה שלי היא בת ,15 , אחריה יש לי בן-בן 18 , בת בת 11 , בת בת 13 בן-בן .4 ובן בן 8 היא אמורה 18 אז הבת להת ג י י ס? ו ה י א לא חוששת? ממש לא. תשמע, היא לא הולכת להיות לוחמת בסיירת מאזורים. אצלנו כולנו לוחמים. אנחנו ארבעה אחים שנלחמנו ביחד, ארבעה אחים. אנחנו שבעה, ארבעה אחים ושלוש אחיות. ארבעה אחים לוחמים במילואים, נלחמנו ביחד, בעזה, וגם בלבנון חלק מהאחים נלחמו ועדיין נלחמים. הכרת את העולם של הנכים והמוגבלים לפני הפציעה? הכרת מה קורה בעולם הזה, מבחינת עמותות, מבחינת חיי קהילה או משהו כזה? אתה הכרת את זה? שום דבר. שום כלום. לא ידעתי, לא חשבתי על זה. יש לי חברים שהם נכים, אבל אף פעם לא התעמקתי בזה ולא חשבתי על זה. אנשים לפני שהם נכים. הם חברים אני חייב לומר לך, שאני לא בתחושה שהתהפכו לי החיים בכלל. אני אותו בן אדם, אני ממשיך את החיים שלי. עולם חדש שנפתח עבורי. חיים חדשים, יש קהילות בתוך הקהילה הזאת. אני מתחיל, אני עדיין לא לגמרי מצוי בעולמות האלה. 2025 דצמבר | טבת תשפ״ו 35