"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 78 | דצמבר 2025 | טבת תשפ"ו

רולדין בתל אביב, אני יכול להעיד שיש משהו קוסם במקום הזה. משהו שמרגיש כמו פינה אירופאית קטנה, שקטה ומזמינה, ממש כאן בגבעת שמואל. והכי מרגש? לראות את האכפתיות. מבוגרים שמגיעים לשבת בשקט עם שתייה מהבית מתקבלים באהבה, בלי פרצופים. בניה מאמין שפרנסה באה מהשמיים, וזה ניכר בכל פרט קטן. אז אם עוד לא ביקרתם, זה הזמן. בואו לקפה, עוגה ואנרגיה טובה. הלוואי ונזכה לעוד עסקים עם נשמה כמו רולדין גבעת שמואל. קפה עם לב. ממש ככה. "אנחנו גם לקוחות שלכם!" – פנייה פתוחה לבעלי עסקים ורשתות שיווק בעלי עסקים, מנהלי רשתות, אנשי פרסום ושיווק – יש לי שאלה אליכם: האם עצרתם לרגע ולחשוב מדוע כמעט ולא רואים אנשים עם מוגבלות בפרסומות שלכם? על שלטי חוצות? בקטלוגים? בחלונות הראווה? האם אנשים עם מוגבלות לא קונים אצלכם? לא צורכים? לא חלק מהחברה? 1.3 במדינת ישראל חיים היום מעל מיליון אזרחים עם מוגבלות – ילדים, נשים, גברים, צעירים ומבוגרים. אנחנו, בני משפחותינו, החברים שלנו, המטפלים, כולנו צרכנים. אנחנו משלמים, קונים, צורכים, בוחרים. בדיוק כמו כולם. ובכל זאת, נדיר לראות דוגמנים עם מוגבלות בפרסומות. נדיר למצוא בובות תצוגה בכיסא גלגלים. נדיר לראות נעליים שמותאמות לרגל תותבת, מוצגות בגאווה. ואני שואל, למה ומדוע? הרי הציבור לא רע אלא הוא פשוט לא תמיד מודע. הוא לא רגיל לראות. וזה בידיים שלכם לשנות את התמונה, כי ייצוג שווה שינוי. כשילד רואה בחלון ראווה חולצה יפה מוצגת על ילד בכיסא גלגליםהוא לומד שכולם שווים. כשהורה קונה נעליים לילדה עם מוגבלות ורואה שילדה כמוה מוצגת בפרסומת הוא מרגיש שמבינים אותו. וכשהמותג שלכם מציג אנשים עם מוגבלות בגובה העיניים, אתם לא רק משדרים רגישות אתם יוצרים נורמה חדשה. הגיע הזמן שתראו בנו חלק בלתי נפרד מהשוק, מהקהילה, מהרחוב. כי אנחנו פה. אנחנו רואים, שומעים, מרגישים וגם קונים. עשו את השינוי זה ישפיע גם על החברה, גם על הדור הבא, וגם על הקופה שלכם. כי אנחנו גם לקוחות שלכם. וגם מגיע לנו לראות את עצמנו – בכל מקום. “זעקת הלב – הגיע הזמן להתעורר” מדינת ישראל נבנית ומתפתחת כלכלית באופן מעוררת התפעלות – אבל לרוב זה על חשבון אזרחיה הטובים ישרים והתמימים. שלושה עשורים מחיי אני הקדשתי ומקדיש לפעילות חברתית למען זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל. השתתפתי במאות ישיבות בכנסת, אינספור מפגשים עם אנשי האוצר והכלכלה תוך כדי ניהול מאבקים, עד כדי קיום שביתות ממושכות וכואבות – כל אלו נולדו מרצון עז להשגת צדק חברתי. עד שיום אחד אמרנו: עד כאן. לא עוד רמיסה, לא עוד הסתרה מהציבור, לא עוד עמותות שמנהלות אותנו ומרוויחות על גבינו. היום תודה לאל המצב טוב יותר. אפילו הרבה יותר טוב אבל יש עוד עבודה לפנינו. כולנו יודעים שלמדינה שלנו לא חסר כסף. כבר עשרות שנים שהכסף זורם, אך הוא מופנה שוב ושוב למקומות הלא נכונים. מחולק לפי קומבינות, אינטרסים וכוחות שפועלים בשטח, ולא לפי צדק ושוויון. האמת? השוויון היחיד שאנחנו רואים במדינה הוא כשנופלים טילים אז כולנו שווים: הטילים נופלים על כולם ללא הבחנה גם על אנשי שמאל וימין, אשכנזים ומזרחים, יהודים וערבים. הכלכלה שלנו חזקה, הבורסה מחלקת כסף גדול, המוח היהודי יודע לייצר המדור של מומו הגיע הזמן להפסיק להעמיס על האזרחים ולהתייחס אליהם כאל כרטיס אשראי של המדינה תבדקו אצלכם בבניין אולי יש משפחה שצריכה עזרה. דווחו לנו, אל תחכו פן יהיה מאוחר. 2025 דצמבר | טבת תשפ״ו 26