"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 77 | אוקטובר 2025 תשרי תשפ"ו

ראש הסוכנות, אז ישבו על אותו שולחן, עשרה אנשים, מצד אחד ישב הרווי בליץ שהוא יהודי חרדי, ובצד שני, אם אתה רוצה, בתפיסה הדתית ישב הרב מאיר עזרי, שהוא מהקהילה הרפורמית. העם היהודי יש בו את כל מרכיבי היהדות היום. בארצות הברית לבדה יש כשלושה מיליון רפורמים קונסרבטיבים. אבל אני אומר, העם היהודי, הסוכנות היהודית, היא הבית של כל היהודים. אני גדלתי בבית חילוני לחלוטין. אני חושב שפעם ראשונה , זאת אומרת, למדתי 13 הלכתי לבית כנסת לבר-מצווה בגיל הפטרה, גדלתי בהוויה חילונית, ומצד שני, מאוד מאוד ציונית, שבעצם נותנת לי ולאחים שלי את התחושה שהמקום החשוב ביותר, שהדבר החשוב ביותר הוא מדינת ישראל, שלמען מדינת ישראל צריך להיות תמיד נכון לחרף את נפשנו, וצריך להיות גם מוכן לתת את נפשנו כדי להגן על מדינת ישראל. תגיד, למה אתה לא ממש נמצא בתקשורת כמו הרבה אחרים להשמיע את קולך יש לך רקורד עשיר, יש לך הרבה מה לומר? אתה לא חושב שיש מקום שקולך יישמע יותר? האמת, אומרים לי את זה לא מעט, ואני חושב שבכל דבר צריך לשמור על מידה ועל פרופורציות ועל צניעות ועל דרך ארץ. אני מבטא את עצמי. אני חושב די הרבה, אני מפרסם דברים כל יום. בערוצי התקשורת של הסוכנות, של הפייסבוק, האינסטגרם, מעת לעת ראיון. אני חושב שכמעט כל שבוע אני נותן ראיונות. השאלה, כמה צריך ולשם מה צריך? אני חושב שהמבחן הגדול של כולנו הוא מבחן העשייה, לא מבחן הדיבור. אני רוצה להזכיר לך שמשה רבנו היה מגמגם. הקב''ה הציב לידו את אחיו, שיהיה עזר. הדובר. המבחן הוא תמיד בעשייה. וכל מה שנגעת קודם, קיטוב, הקצנה, הוא מחייב דוגמה אישית. הוא מחייב עשייה. ואני מנסה למקד את היום-יום שלי בעשייה. ואני פחות נוטה לראיונות ולשיח. יש כאלו שמהבוקר עד הערב, הם בתקשורת. אני שומע אותם מהבוקר שאני קם ועד שאני הולך לישון, עוד פעם ועוד פעם יושבי האולפנים. תשמע, אני לא מזלזל בתקשורת, בוודאי לא בעידן של רשתות חברתיות שיש להן השפעה, אבל אני חושב שהמבחן הגדול של כולנו בסוף הוא בעשייה. במה זה בא לידי ביטוי? אני לפחות שואל את עצמי כל לילה לפני שאני הולך לישון, מה עשית היום? לא כמה דיברתי, אלא כמה... מה עשיתי? אז בוא נמקד את זה: מה עשית במהלך תפקידך בשלוש שנים כיושב ראש הסוכנות, לטובת שיפור מצבם וזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל? קודם כול, הדבר הראשון באמת שעשינו כאן בסוכנות, זה להעביר חוק שמשפר את יכולתם של עולים חדשים לעלות עם בני משפחה מוגבלים. זה אחד הדברים הראשונים שביצענו כאן, והצלחנו לממש אותו. היום, למשל, אם משפחה מצרפת רוצה לעלות עם ילד שהוא מתנייד על כיסא גלגלים ויש לו איזושהי תסמונת של מוגבלות, במוגבלות פיזית ונכות, אז הוא זכאי כבר מהיום לקבל מהמדינה הטבות, וכל זה מתחיל כשהוא עדיין בחו״ל. וההטבות יכולות להיות גם בהטסתו, וכמובן בטיפול ושירות בזמן שהוא נמצא כאן, במדינת ישראל. וכבר היום משפחות נהנות מזה. משפחות שהודו לי, אגב, על זה שהן נהנו מהחקיקה הזאת. אבל זה לא רק החקיקה, זה ההתנהגות ותשומת הלב וההטבות החל מרגע עזיבתם את אוסטרליה או צרפת והגעה למדינת ישראל. ואני אומר, מעבר לחקיקה, כמו שאתה יודע, אני מדבר על זה הרבה, על היחס לאחר, על היחס לשונה. אמרתי כבר בהתחלת השיחה, ועל זה אני חוזר שוב ושוב המבחן העליון שלנו הוא היחס לאחר, ובוודאי לחלשים ביותר בחברה. המשמעות של להיות חברה סובלנית, חברה מתקדמת, חברה פלורליסטית, בין השאר, קשור לא רק לדיבור בנושא, ואני מדבר על זה אולי יותר מאשר על כל נושא אחר, אלא גם לעשות ולעסוק בכך. אז ברשותך, אתחיל בכמה שאלות שביקש היו"ר שלנו, מומו נקוה להציג בפניך אך נבצר ממנו להגיע. האם קיימת מחלקה /שלוחה שמטפלת בעולים חדשים עם מוגבלות? אין מחלקה כזאת, אבל יש טיפול כזה. כלומר, הטיפול קיים כל הזמן. את הרגישות לאנשים עם מוגבלות צריך לטפח החל מהילדות, מהבית, מהמשפחה, מגן הילדים, מבית הספר, מהאקדמיה. את התחום הזה שנקרא הכלה, נגישות. התחום הזה, נוגע בכל משפחה בסוף. כי בכל משפחה יש אנשים עם מוגבלות. קודם כול, אין אנשים בלי מוגבלות. לכולם יש מוגבלות. האם קיים רישום, ולמי לפנות לאנשים עם מוגבלות בחו״ל שרוצים להתעניין בעלייה? ברגע שכל אדם מוגבל יציין את המוגבלות, אז הוא יקבל את "המבחן העליון שלנו הוא ביחס לאחר, לפצוע, לנכה, למוגבל, לחלשים ביותר בחברה" בסוכנות היהודית יש לנו תוכנית כנפיים. חיילים בודדים, 3,000- במסגרתה כ שהמשפחות בחו״ל, וביניהם יש לא מעט פצועים. ערכנו להם מפגש והבאנו למפגש את הטייס הפצוע, נועם גרשוני להרצאה היה זה שיח עם עוצמות אדירות. הייתי בכפר עזה לאחרונה, והקיבוץ ריק, אנשים לא חזרו, ואנחנו עדיין בתוך השבר. המשמעות היא שאנחנו צריכים להיכנס בשנים הבאות לתקופה של שיקום, בנייה, הבראה, צמיחה. ואני מאחל לנו שבשנים הבאות נדע לרפא את השבר הגדול הזה. 2025 ספטמבר | תשרי תשפ״ו 38