"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 75 | אפריל 2025 ניסן תשפ"ה

על הזכייה, פשוט התחלתי לבכות. העוצמות היו כל כך נוכחות. אני ממש זוכרת – יצאתי מבית החולים, היה לי מבחן באוניברסיטה, נסעתי להיבחן, חזרתי לבית החולים, ואז בדרך חזרה התקשרה אליי מרים פרץ ואמרה לי: "יובל, אני שמחה לבשר לך שזכית באות גיבורי החברה הישראלית". הייתי בנהיגה, עצרתי בצד ופשוט בכיתי. זו תחושת זכות עצומה להיות בשליחות הזאת. אי ן ספק שהשליחות הזאת טבועה עמוק בך. את מרגישה שזה הייעוד שלך? חד משמעית. הרבה אנשים שואלים אותי – "את תמשיכי לעשות את זה?" ואני עונה להם – הפצועים ימשיכו להיות פצועים, אז ברור שאני אמשיך לעשות את זה. לצערי, הפציעות ימשיכו להתקיים, ולוחמים יזדקקו לתמיכה. חשוב להבין – גם מי שנפצע לפני עשור עדיין עובר ניתוחים, עדיין סובל מכאבים ולעיתים גם מנדודי שינה. יש כאלה שמתמודדים עם פוסט-טראומה, וזו לא בעיה שאפשר פשוט להתעלם ממנה. יש פציעות שלא נראות לעין, אבל עם הזמן הן נהיות יותר מורכבות. זו שליחות שלא שייכת רק לשנים מסוימות, אלא למשך כל החיים. דיברנו על ההווה ועל העשייה שלך, אבל אני רוצה לשאול אותך על העתיד – איך את רואה אותו? דיברת על כך שאת רוצה להמשיך בעשייה שלך, אבל מה מעבר לזה? דיברת על הרצון להקים משפחה, להמשיך ללמוד – איפה זה עומד מבחינתך? קודם כל, אני כבר לומדת. אני סטודנטית לפסיכולוגיה ומשאבי אנוש באוניברסיטת אריאל, ואני משלבת את הלימודים עם הפעילות בעמותה. כרגע אני בתקופת מבחנים, וזה באמת אתגר לשלב בין העשייה התובענית ללימודים. הפעילות שלי , כך שהזמן הפנוי שלי ללמידה מאוד מצומצם, ואני 24/7 היא לומדת לנהל את הזמן שלי בצורה הכי טובה שאפשר. זה , אבל אני לא חיה את חיי 22 באמת מאתגר. בסוף, אני רק בת 50- טיפוסית. ביום-יום שלי אני מנהלת למעלה מ 22 כמו בת לוחמים פצועים 500- מתנדבים, ואנחנו כבר מלווים יותר מ ומשפחותיהם. זה מספרים עצומים של אנשים שצריך לדאוג להם. זה עומס רציני. איך את מתמודדת עם זה? אחרי משבר שחוויתי, הבנתי שאני צריכה צוות הנהלה שיתמוך בי. אז גיבשתי צוות שמנהל יחד איתי את העמותה – יש אחראים על לוחמים באשפוז, יש צוות שמלווה משפחות, צוות שמתעסק בצרכים רפואיים, ותוכנית לשיקום יומי. הכול מתנהל בצורה מסודרת כדי שהדברים יעבדו בצורה הטובה ביותר. אני מניח שאנשים מאוד מעריכים את מה שאת עושה. איך הם מגיבים לזה שמישהי חיים של שליחות, חיים של עשייה למען הכלל השקנו תוכנית מיוחדת - "סיירת ואהבת", שמיועדת לפצועים שנמצאים בשיקום יום. הם לא מאושפזים באופן פעיל בבתי החולים, אלא מתמודדים עם השיקום בבית. אני לא רואה את עצמי כמלאך – אני פשוט מרגישה שאני בשליחות. מי שבאמת מלאכים אלו הלוחמים עצמם, ששומרים עלינו, גם כשהם בתהליכי שיקום, הם עדיין מגינים עלינו. אני כאן כדי לסייע להם, ולהיות בשבילם. 2025 אפריל | ניסן תשפ״ה 60