"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 75 | אפריל 2025 ניסן תשפ"ה

כיסא גלגלים. ברגע ששמו לי פרוטזה, קיבלתי ביטחון והתחלתי לחפש עבודה. ומה הי יתה העבודה הראשונה שלך אחרי הפציעה? התחלתי כשומר בחניון בתל אביב. מבחינתי, מאותו רגע שהתחלתי לעבוד ועד היום – אני איש של עבודה. לא לקחתי חופש אפילו ליום אחד, לא שנת שבתון ולא שום חופשה אחרת, חוץ מהחופשה השנתית שאני מקפיד לקחת עם אחד הילדים שלי לחו"ל. לא חו ו ית טראומות מהמלחמה? לא. כל פעם שרופא אומר לי "אתה בטח לא ישן בלילה", אני עונה לו שאני ישן מצוין. אני אוהב את החיים ונהנה מהיומיום שלי. ואיך הגעת לחינוך? השלמתי בגרות אחרי הפציעה, ואז עשיתי תואר ראשון במדעים מדויקים 22 ותואר שני בחינוך. בגיל כבר התחלתי ללמד חשמל והבנתי כמה אני מחובר לחינוך. מבחינתי, חינוך זה לתפוס ילד ולהביא אותו להישגים. כשהתחלתי ללמד מתמטיקה, אמרו לי "לא חוכמה ללמד ילדים טובים", אז דחפו אותי לעבוד עם ילדים מתקשים. ואז הבנתי שאני צריך להיות כמו אבא מלווה עבורם. איך זה בא לידי ביטוי? 50 אני מלמד כבר כמעט שנה ילדים שתאורטית היו יכולים להגיע לרחוב. מבחינתי, לראות ילד שמגיע מכלום להישגים מבריקים – זה האושר האמיתי שלי. אני לפעמים יותר שמח מהם כשאני רואה את ההתקדמות שלהם. הייתי קופץ משמחה כשהייתי מספר להורים על ההצלחות של הילדים שלהם. אתה יכול לתת דוגמה למקרה שנגע בך במיוחד? לפני חודש וחצי היה לי תלמיד בבית ספר לחינוך מיוחד שלא היה קם בבוקר לבית הספר. הוא היה מגיע במקרה הטוב בעשר בבוקר לבית הספר. יום אחד הוא לא הגיע בכלל, אז לקחתי את כל הכיתה והלכנו אליו הביתה. כשהוא ראה אותנו בדלת, הוא נדהם. אמרתי לו: "כל פעם שלא תגיע לבית הספר, אנחנו נבוא אליך." מאז הוא התחיל להגיע בזמן, כי לא רצה שכולם יבואו אליו שוב. אתה כיום מלמד שלוש כיתות במקביל, איך אתה שומר על המשמעת? אני מכיר כל תלמיד – מה הוא לובש, מה מספר הנעליים שלו. אני דורש מהם כבוד והם נותנים לי כבוד. כשאני נכנס לכיתה, כולם עומדים דום – לא כי אני מכריח אותם, אלא כי כך חינכתי א ו ת ם . במ ק ו ם במסגרת פעילות הגנה שגרתית של כוחות שלדג וחטיבת "ההרים" במרחב סוריה, אותר והושב ראש הרוטור של (טייסת 114 השייך לטייסת 17 מסוק "הצרעה" מספר "הסופר פרלון" לשעבר). חלק זה נשאר במרחב לאחר , אשר הוזנק לחלץ 1974 לאפריל 27- התרסקות המסוק ב לוחמי צנחנים שנפצעו ונפגעו במהלך היתקלות. טייסי המסוק, רב-סרן גולן לוי וסגן אמיר אמית ז״ל, המכונאים המוטסים, סמל-ראשון יעקב ברנהיים וסמל- , רב-סרן ד"ר 669 ראשון יעקב רול ז״ל, רופא יחידה , סמל 669 אחיקם אבני פיינשטיין ז״ל וחובש יחידה מאיר רוזנשטרוך ז״ל - נספו בתאונה. לאחר התאונה, החללים הובאו לקבורה בארץ ישראל. , בשיתוף יחידת אית"ן בחיל האוויר, הגיעו 669 יחידה אל ההר על מנת להשיב את ראש הרוטור לטובת הנצחה ומסורת, וכן סרקו את השטח לוודא שאין חפצים אישיים או בעלי משמעות עבור המשפחות השכולות שנותרו במרחב. צה"ל משתתף בצערן של משפחות החללים וממשיך ללוותן. דובר צה"ל: סגירת מעגל - נמצא חלקו של מסוק חיל האוויר שהתרסק בסוריה לפני חמישים שנה "חשבתי שאני גיבור לאומי – עכשיו אני יודע שהגיבורים האמיתיים הם הלוחמים של היום!" דודו זלוף בכיתה בה הוא מלמד 2025 אפריל | ניסן תשפ״ה 54