"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 75 | אפריל 2025 ניסן תשפ"ה

שלום דודו, תודה ש ה ס כ מ ת לה ת רא י י ן . בוא נתחיל מההתחלה – ספר לנו קצת על עצמך. , נשוי, אב 71 אני בן לשלושה ילדים וסבא לארבעה נכדים. כל חיי עסקתי בחינוך, מאז שאני מכיר את עצמי תמיד רציתי ללמד ולחנך. ומה עשית לפני שהפכת למורה ומחנך? נתחיל מהצבא. שירתתי ביחידה קרבית, בסיירת צנחנים, כמפקד חוליה. , במלחמת 1974 בשנת ההתשה בסוריה, הייתי במבצע קטן – לפחות ככה אני מגדיר את זה. במהלך המבצע נורו עלינו שני פגזים שפגעו ישירות בחוליה שלי. עשרה חיילים נהרגו במקום, רק שניים נפצעו, ואני ביניהם. זה אירוע קשה מאוד... איך התנהל החילוץ? המסוק הגיע לחלץ אותנו, אבל בזמן הנחיתה הוא 11 . פגע בסלע ועלה באש מהמחלצים במסוק נפצעו. אני שכבתי על הקרקע, פצוע, מחכה שיחלצו אותי. מסביב היו איברים של החיילים ההרוגים, מחזה קשה מאוד. נפגעתי והפכתי ללפיד אש, עד שהגיעו חיילים נוספים והחלו לחלץ אותנו. זה נשמע טראומטי מאוד. איך המשכת משם? המסוק הבא כבר הצליח לפנות אותנו לבית החולים רמב"ם. שם גיליתי שאיבדתי את הרגל מעל הברך. הייתי מאושפז שנה וחצי, עברתי ניסיונות להתאים לי פרוטזות שונות. רק אחרי שיקום ארוך בתל השומר, יותר מחודש וחצי, חזרתי לחיים. הייתי בסך הכול בן , חייל בסדיר, ורק רציתי 20 לצאת מבית החולים. איך התמודדת נפשית עם הפציעה? ה רגשת י בסדר, לא נכנסתי לדיכאון או משהו כזה. הייתה אווירה חמה מאוד בין הפצועים אחרי המלחמה, הייתה תמיכה הדדית. האמת? לא רציתי לחזור הביתה להורים, אז משרד הביטחון נתן לי דירה באפקה בתל אביב. שם התחלתי לתרגל את עצמי מחדש –ניידות, תחבורה ציבורית, בכל פעם מחדש אני פוגש ומראיין אדם עם מוגבלות שסיפור חייו מהווה השראה יוצאת דופן לכולנו. הם שופעים אופטימיות, חדורי מוטיבציה לנצח את המגבלה ולהוכיח שניתן לחיות חיים מלאים ומשמעותיים חרף מוגבלותם ופועלים להפיץ את משנתם בנושא ברבים. לעודד אנשים בריאים שנפגעו, נפצעו והפכו לנכים לא להיכנס למרה שחורה, לא לוותר על החיים אלא לקום ולהתמודד במציאות שנכפתה עליהם ולהוכיח שאפשר לעשות ולהצליח חרף וכנגד כל הסיכויים. אחד שנפצע באורח קשה במהלך מבצע צבאי 71 כזה הוא ללא ספק דודו זלוף, היום בן על גבול סוריה בעת שהיה מפקד חוליה ואיבד את 1974 במלחמת ההתשה בשנת בלבד. עבר שיקום והפך מורה ומחנך עד היום הרואה בחינוך 20 רגלו הימינית והוא בן ומלחמת "חרבות ברזל" 7.10 שליחות של ממש. אבל בעקבות המכה שספגנו ב הוא מבקש להדגיש כי "הגיבורים האמיתיים הם הלוחמים של ימינו שבגבורתם הצילו את מדינת ישראל מחורבן ומייחל לאחדות עם ישראל בהקדם שתשמור על נצח ישראל". סיפורו של דודו זלוף הוא למעשה סיפורם של רבים רבים מהפצועים מהמלחמה שהפכו לנכים וחרף מצבם קמים וממשיכים להילחם אם זה במסגרת הצבא ואם זה בהשתלבות בחברה. אנו מצדיעים להם בכבוד וגאווה. ישראל פרץ מביא את סיפורו המרגש "חשבתי שאני גיבור לאומי – עכשיו אני יודע שהגיבורים האמיתיים הם הלוחמים של היום!" דודו זלוף, פצוע ונכה ממלחמת ההתשה , מצדיע לחיילי צה"ל של היום: 74 2025 אפריל | ניסן תשפ״ה 52