"הארגון - המגזין החברתי של ישראל" | 73 | אוקטובר 2024, תשרי תשפ"ה

מוגבלות שקופה שתלווה אותם הלאה. אלפי ניצולי מסיבת "נובה", שראו את חבריהם נרצחים לנגד עיניהם. אלפי הורים ששמעו את ילדיהם פצועים, או נרצחים בשיחות טלפון. זה לא עובר אף פעם לצערי. עשרות אלפי חיילים נלחמים בעזה ובגבול הלבנון. רבים מהם יוותרו הלומי קרב. הרבה מאוד אנשים שלקו בהתקפי-חרדה פסיכוטיים בעקבות המלחמה, הם מאושפזים בבתי חולים, מקבלים תרופות נגד חרדה במטרה לאזן אותם ולאפשר להם להתמודד עם החרדות. זו מוגבלות לכל דבר, והחשש הוא שהיא לא תחלוף. המפלה העיקרית היא המדינה לועגים, לא מקבלים ומדירים מהחברה אנשים עם מוגבלות נפשית כמותם, וזה רק מחמיר. לצערי, המפלה העיקרית היא המדינה, שמונעת – למשל - מאנשים עם מוגבלות נפשית, כל מוגבלות נפשית, לעבוד במעונות ילדים: "תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים ", קובעות כי "לא יועסק במעון עובד 1965- במעון רגיל), תשכ"ו ג'). לא כל מוגבלות נפשית 22 החולה במחלת נפש" (סעיף היא מסוכנת לסביבה. לא כל מוגבלות נפשית היא אוטומטית גם אלימות! ההכללה הזו היא בעיקר בורות, ומתאימה אולי של המאה הקודמת, אבל בטח שלא מתאימה 60- לשנות ה !!!2021- ל אבל גם הציבור הישראלי מפלה וסטיגמטי כלפי אנשים עם מוגבלות נפשית. מהציבור אמרו שהיו נרתעים 67% ,2018 - בסקר מ מהשתתפות בפעילות פנאי במסגרת קבוצה שחברים בה גם מתמודדים עם מוגבלות נפשית. אמרו שלא יסכימו לגור לצד אדם עם מוגבלות נפשית 48% או אוטיזם. הודו שיירתעו מללכת לבית קפה או מסעדה שמעסיקים 67% אנשים שמתמודדים עם מוגבלות נפשית. ההבדל העיקרי בין מוגבלות נפשית למוגבלויות אחרות, היא שזו מוגבלות שקופה, פשוט כי לא רואים אותה (בניגוד לכיסא גלגלים, קביים ועוד). לכן, היא הכי קשה להתמודדות. יש כלפי אנשים עם מוגבלות נפשית סטיגמות ואפליה קשות. יש כאלו שמכנים אותם בכינויי לעג סטיגמטיים כמו "חולי נפש" ומשוגעים. אנחנו חיים בימים שבהם מכנים כל אדם שלא מסכימים איתו "חולה רוח" או "חולה נפש", בימים שכל מעשה קיצוני הופך להיות עאלק תוצאה של מחלת נפש, בימים שבהם משתמשים במוגבלות על מנת ללעוג ולהעביר ביקורת. בימים שבהם לועגים לאנשים שלוקחים תרופות פסיכיאטריות על מנת להתאזן נפשית. כל מה שאנחנו, הילדים שלנו וגם אנשים עם מוגבלות שומעים, זה שאדם עם מוגבלות נפשית הוא לא נורמלי, חולה, דפוק ולא מוסרי. ישנם אפילו פוליטיקאים שרומזים, או אפילו אומרים במפורש על מישהו שהוא לא ראוי, בגלל "מחלת נפש" (אגב, אין דבר כזה מחלת נפש. נכון לומר מוגבלות נפשית / הפרעה נפשית). שמוגבלות נפשית אינה "מחלת נפש" כל ההדרה, הלעג, הסטיגמות, האפלייה שלנו כלפי מוגבלות נפשית, גורמת לאנשים להתבייש ולהסתיר את מוגבלותם הנפשית. הם מעדיפים שלא לאבחן, או לקבל טיפול ("בכדי שלא יידעו שהייתי אצל פסיכיאטר" ו"שלא יהיה רשום שיש לי אישיות פסיכוטית"). מי שלא מטפל בסרטן, מת מזה. מי שלא מטפל במוגבלות נפשית, עשוי למות גם: התאבדויות, אנורקסיה ועוד! בימים כאלה - אנחנו חייבים חשבון נפש. כי לא למדנו כלום. לא למדנו שמוגבלות נפשית ניתנת לטיפול תרופתי ושניתן להגיע לאיזון. לא למדנו. לא למדנו שאנשים עם מוגבלות נפשית יכולים להשתלב בחברה, בעבודה ולחיות חיים רגילים כמונו. לא למדנו שאסור ללעוג למוגבלויות. ולא למדנו שאף אחד מאיתנו וקרוביו - לא חסין מפני מוגבלות נפשית. ובעיקר... בעיקר לא למדנו שאפשר וגם חובה להכיל ולשלב אנשים עם מוגבלויות, גם מוגבלות נפשית. ייתכן שהמוגבלות "שקופה" - אבל אסור שנתייחס למי שיש לו מוגבלות כאילו היה שקוף! אז לפני שאתם משתמשים או חושבים בצורה סטיגמטית על אנשים עם מוגבלות נפשית - תחשבו שזה גורם לאנשים להתבייש במוגבלותם ובעצמם ויוצר דה-לגיטימציה לתופעה נרחבת – דבר שמונע אבחון, וגם טיפול מאזן. ומי שנמנע מטיפול במוגבלותו הנפשית בגלל סטיגמות חברתיות- לא מעלים אותה, אלא מעצים ומחמיר אותה. תחשבו מה מרגישים ההורים והאחים של מי שיש לו מוגבלות נפשית. ותימנעו. פשוט תימנעו! *אורן הלמן הוא מייסד דף הפייסבוק והלינקדין סיכוי שווה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה, אבא לילדה עם צרכים מיוחדים והיה סמנכ"ל בחברת החשמל. חובה לשלב אנשים עם מוגבלות נפשית בחברה ובעבודה! 2024 אוקטובר | תשרי תשפ״ה 62