הארגון | המגזין החברתי של ציבור הנכים | 49 | ספטמבר 2018, תשרי תשע"ט

מדינת ישראל היא אחת המדינות המאובטחות והביטחוניות ברחבי העולם. אין לנו מתחרים בפיתוח של ציוד הגנה ואבטחה בעולם. זאת כמובן בשל הנסיבות הביטחוניות הסובבות אותנו. קנייני מדינות בעולם הרחב עומדים פעורי פה כשהם מגיעים לתערוכות הנשק וציוד האבטחה המתקיימות ברחבי העולם ונחשפים לפיתוחים הטכנולוגיים המרשימים פרי יצירתו של המוח הישראלי. מומחים ממדינות גדולות ומפותחות מאיתנו לא מאמינים שכאן בארץ הקטנה חרף כל הבעיות הכבדות והמורכבות ביטחון, התיישבות, : בנושאים שונים כמו רווחה, מצליחים לייצר את אותם המוצרים שכול מדינה חפצה לקנות. אבל, וצריך לומר זאת בפה מלא, שלמרות כול ההישגים בטכנולוגיה, ברפואה, בחקלאות ובכלל בכלכלה עדיין אין מענה למספר נושאים קטנים אך מאוד חשובים. לא פחות מכול ההישגים. אחד מהנושאים שאנו מדברים עליהם הוא נושא סימון מיוחד ומדויק של בתי ובנייני מגורים שבהם מתגוררים אנשים עם מוגבלות. עד היום, למרות שהטילים מגיעים לארצנו כמעט כמו תיירים קבועים, אף גורם ממשלתי לא נתן את הדעת בעניין פגיעה צפויה בנכים בשעת חירום ומלחמה. עד היום אין במדינת ישראל, ובעיקר בפיקוד העורף ובל מערך הביטחון וההצלה רישום למיקומם המדויק של בנייני מגורים שבהם חיים אנשים עם מוגבלות. במקרה של מתקפת טילים או מלחמה, ברור הוא שכולם מחפשים מחבוא ונסים למקלטים. אבל מה קורה במצב כזה לנכים אשר עלולים להיתקע בביתם בעת הפגזה. בני הבית לעיתים מאבדים שליטה ונכנסים ללחץ ופחד בעקבות האזעקות ורעשי הפצצות ובורחים על נפשם. מדוע השלטונות לא מסמנים את בתיהם של הנכים ובמיוחד את הנכים בדרגות נכות קשות? סימון הבניינים כאמור יאפשר לכוחות ההצלה להגיע במהירות לבניין המסומן שבו מתגורר אדם עם מוגבלות ולבדוק את מצבו ובהתאם כמובן לפנות אותו לאזור בטוח יותר. זה לא תורה מסיני, אפשר בהחלט לעשות זאת, וזו מחובתה של המדינה לדאוג לאזרחיה בעלי מוגבלות שאינם יכולים לרדת במדרגות או במעלית ולרוץ בעת אזעקה. על השלטונות, המוסד לביטוח הלאומי, משרד הבריאות, פיקוד העורף, שירותי הביטחון וההצלה, לערוך באופן בהול רשימה מדויקת של אנשים עם מוגבלות לפי אזורי מגורים, כדי שבזמן אמת תתאפשר הגשת עזרה. כול מי שחוזר ארצה מחו״ל, מבחין מיד במכוניות שלנו הנוסעות בכבישים כשרובן מאובקות ומלוכלכות. ניתן להבחין באנשים אינטליגנטים אשר לבושים לפי מיטב האופנה, והרכב שלהם נראה כאילו חזר מהספארי. השאלה המתבקשת היא מדוע לא אכפת לנו שהרכב שלנו מלוכלך ומאובק? יש רכבים מאובקים ומלאים בצואת ציפורים באופן כזה שבקושי ניתן לראות דרך השמשה את הדרך. עם תנאים כאלה כשבכול תחנת דלק מכריזים על מבצעים של שטיפת הרכב לאחר תדלוק, המכוניות היו צריכות להיות מצוחצחות, אך בדיוק ההיפך. בחו״ל, לעומת זאת, המכוניות נראות מבריקות ומצוחצחות. כך גם המשאיות הגדולות, ושלא נדבר על המוניות. לא רק נקיות אלא גם ריחניות. האם הלכלוך טבו ע בג נ י ם שלנו? מדוע אנחנו נוסעים ב מ כ ו נ י ו ת מ ל ו כ ל כ ו ת ? לנסוע בכבישים ולראות רכב נקי זה ממש כיף. המכוניות היום ברובן חדשות וקל לשמור על ניקיונן. בעבר, עברו ' טרנטה ' אפילו המכוניות שזכו לכינוי שטיפה לקראת סוף השבוע. "הלו, יש כאן מישהו?" מי דואג לנכים בשעת חרום? תופעת המכוניות המלוכלכות: מדוע לא לשטוף? מאת: שרית בראונר מאת: שגית רחמים 2018 ספטמבר | תשרי תשע״ט 8