תשע"ד יולי 4102
24
מראיין ישראל פרץ
ל
שוחח עם דן רשל ולשמוע את
דעתו על החברההישראלית ויחסה
לאנשים עם מוגבלות בעידן הפוסט
מודרני של ימינו, זה לא רק מעשיר
את הדעת אלא בעיקר מרתק לשמוע
מאדם נכה בעצמו ורתוק לכיסא
גלגלים מנתח בקור רוח אך בלשון
חדה את המציאות הישראלית של
ימינו ויחסה לאנשים עם מוגבלות.
יש לרשל תובנות רבות למציאות זו הרחוקה
מלהשביע רצון אך ניתן לראות בה שיפור
מה או כהגדרתו: "מרע מאוד לרע..." שזה
בהחלט שיפור כלשהו על ציר החתירה
לקראת הטוב והמצוינות אליה שואפת כל
חברה מתקדמת ונאורה. אז אמנם הדרך
לשם עוד רחוקה אבל מדינת ישראל נמצאת
בהחלט על הציר המוליך לשם. מתי נגיע
לחוף הנכסף? אין לדעת, ימים יגידו.
דן רשל, תושב תל אביב במקור ותל אביבי
בכל רמ"ח אבריו, במקצועו כלכלן, משפטן,
איש כספים, ויועץ אסטרטגי עצמאי
המתמחה במיזוגים ורכישות במגוון ענפים.
בעשר השנים האחרונות גר ביפו. החל את
דרכו ככלכלן באגף תקציבים בחברת אל
על, אחר כך יועץ כלכלי של הציר המסחרי
האמריקאי בשגרירות ארצות הברית
בישראל. שם נחשף לעבודה מול חברות
אמריקאיות אשר באו לעשות עסקים
בישראל. בהמשך היה כלכלן בסלקום, כלכלן
לנושאים אסטרטגיים בחברה המרכזית
לייצור משקאות קלים, ובהמשך יועץ בענף
הטלקום לגופים בישראל ובחו"ל ובמקביל
ועד היום, יועץ מומחה במשרד הכלכלה
בנושאי שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק
התעסוקה. לאחרונה התגייס לפעילות
בארגון נכי ישראל בראשות שלמה (מומו)
נקוה במטרה לסייע בגיבוש תוכנית עסקית
אסטרטגית לקידום מיזם תחנת הרדיו
– "גלגלים ברשת – רדיו ללא מגבלות" ורואה
בכךפרויקטחברתי ראשון במעלהבחשיבותו
בשילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה
וזאת מעבר להיבטים הכלכליים הטמונים בו
שעוד יתבררו בעתיד.
ביקשנו אותו לשרטט בפני קוראינו את
דעתו על נושאים שונים המעסיקים את
ציבור האנשים עם מוגבלות, החל מנושאי
הנגישות הנוגעים לכולם, המשך בנושאים
פרטניים וכלה באתגרים העומדים לפתחנו
בתחומים אלה ובכלל.
ש: מה דעתך על כול תחום הנגישות
עם
לאנשים
ותרומתו
בישראל
מוגבלות?
תשובה: נושא נגישות ומורשי נגישות הוא
לדעתי מיותר לחלוטין בישראל. הוא רחוק
מלהגשים את המטרות שהוא מתכוון
להגשים. הרבה מאוד מקומות נחשבים
לנגישים מבלי שהם באמת נגישים. יש
מקומות בישראל שחשוב להם להיקרא
נגישים אך אין שום קשר לנגישות בפועל.
הם מצליחים לקבל תו תקן של נגישות
על ידי גורמים וגופים שונים, אך מבחינה
מעשית אינם נגישים עבור אנשים עם
מוגבלויות. לדוגמא- מקומות שיש בהם
מדרגות ומרכיבים עליהן רמפה, אך הרמפה
כל כך תלולה, שאין אפשרות להשתמש בה
ללא דחיפה מאחור וגם אז נוצרת סיטואציה
עם סכנה פיסית. או שירותי נכים שהם לא
ברי שימוש או נעולים. דוגמאות נוספות ניתן
לראות גם בחניונים וכדומה. אפילו סניפי
ביטוח לאומי חלקם לא נגישים לחלוטין.
ש: אז מה, אין אפילו מילה טובה לומר
בעניין?
תשובה: אני חושב שאם יש שיפור במשהו
זה בא לידי ביטוי במעבר ממשהו שהוא רע
מאוד לרע, אבל זה עדיין לא טוב. זה אולי
יותרטובאך זהלאדיי. זו אמירהדמגוגית, יש
אמנם שיפור ברמת המודעות הציבורית וגם
ברמת המודעות הפרטית, וזה אפילו שיפור
משמעותי בהשוואה לעבר, אך לצד זה יש
תופעות הפוכות. לדוגמא- עד לפני מספר
שנים היה ידוע כי בתל אביב ובישראל בכלל,
נכים יכולים להחנות את רכביהם בכל מקום
שהם רוצים כל עוד אינם מהווים הפרעה
לתנועה לציבור וחוק חניית נכים מגדיר
זאת נכון ומעניק את המתווה, אך כמו כל
חוק, ניתן לפרשו פרשנויות שונות. אבל לפני
כעשור פתחה עיריית תל אביב בסוג של
מסע ציד על רכבי נכים ופקחיה, הפרושים
בהמוניהם ברחבי העיר, בוחרים לתת לחוק
פרשנויות מוזרות ויצירתיות ביותר וכמעט
כל רכב נכה הופך למפריע לתנועה וחונה
"מיזם הרדיו 'גלגלים ברשת'
הינו פרויקט שחרט על דגלו את
נושא שילוב הנכים בחברה"
דן רשל, יועץ אסטרטגי כלכלי בראיון למגזין:
"לפני כעשור פתחה עיריית
תל אביב בסוג של מסע
ציד על רכבי נכים ופקחיה,
הפרושים בהמוניהם ברחבי
העיר, בוחרים לתת לחוק
פרשנויות מוזרות ויצירתיות
ביותר וכמעט כל רכב נכה
הופך למפריע לתנועה
וחונה בניגוד לחוק ולפיכך
ראוי לקבל דו"ח"
