55
פרק מס' 4 אני מחפש את אימי
באותה תקופה חשתי כי מצד אחד אני חלק ממשפחתו של הדוד תנא
חודוש, ומצד שני קיננה בי כל הזמן תחושה עמומה כי החודושים ימשיכו
.
את דרכם לבדם, מותירים אותי מאחור
,
בינתיים, המשכנו את לימודינו במחנה. משב רוח רענן הפיחה בנו עליזה
מורה צעירה מארץ ישראל. היא סיפרה לנו על הארץ המובטחת, אבל
כשהקרינו בפנינו סרטים על המקום, שאלתי את עצמי: לשם הם רוצים
?
שאסע, אל המקום היבש והצהוב ההוא? ומה אעשה באותו מדבר שומם
,
לכן, כשהציע לי הדוד להצטרף לאניית נוסעים שתעשה את דרכה ארצה
סרבתי. למרות שהוצע לי סרטיפיקט )תעודת עולה(. ראשית, לא רציתי
לנסוע ארצה. המקום נראה לי מדכא. ועוד: היה לי קשה לעזוב את חודוש
ומשפחתו. הם הרי היו קרובי המשפחה היחידים שנותרו לי מאותה שואה
.
נוראה ואיומה
אבל חודוש כבר הכין את עצמו להפרד ממני. אני, עם עשרות יתומים
נוספים, עליתי אז על רכבת שתעשה את דרכה לצרפת, שם חיכתה לנו
בנמל מרסיי אניית תיירים מפוארת )על שם מפענח כתב החרטומים( בשם
שמפוליון זו שתוביל אותי במהירות ובקלות יחסית אל השלב הבא של
.
חיי ארץ ישראל