טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

332 חלק שלישי סוף דבר אסתר יקוביץ התחוםשלטיפול ביתהואתחוםהמתפתחבמהירות. כפי שמשתקףמהכתוב בספר, הטיפול במסגרת הבית הופך להיות שירות מרכזי וחיוני יותר ויותר בטיפול במצבי בריאות ותפקוד שונים ומשתנים. אנו עדים לנטייה גוברת והולכת של "שיבה הביתה" והחלפת האשפוז בבתי חולים ובמסגרות מוסדיות, לסוגיהם השונים, בטיפול בביתו של הזקן החולה ו/או המוגבל, כפי שלמדנו בפרק שכתבה פרופ' שורץ ועמיתותיה על התפתחות ההיסטורית של הטיפול בבית. זאת, בשל שתי סיבות עיקריות: האחת, העדפה של הזקן להישאר בביתו, ואף למות בביתו, כאשר מתקיימים התנאים הנדרשים לכך. השנייה, קובעי המדיניות מעוניינים לספק שירותים שאינם נופלים במועילותם מאלה המסופקים במסגרות אשפוזיות, אך יעילים יותר מבחינת ההוצאה הציבורית, במיוחד לנוכח התחזיות על הגידול הצפוי בשיעור הזקנים, העלייה מתמדת בתוחלת החיים וריבוי המקרים המצריכים טיפול למשך פרקי זמן ארוכים יותר מבעבר. מדיניות הטיפול בבית בישראל מוצאת את ביטויה בחקיקה במסגרת מערכת הביטחון הסוציאלי ונותנת ביטוי להעדפה של הרעיון בדבר "הזדקנות במקום", כפי שפרופ' בריק הרחיב בפרק הדן בנושא. למשל, חוק ביטוח סיעוד נועד לספק שירותים בביתו של הזקן, כאשר הוא מוגבל בתפקודו היומיומי וזקוק לעזרת הזולת. זאת ועוד, זכאותו לקבלת הגמלה פוסקת עם המעבר למסגרת מוסדית. גם חוק בריאות ממלכתי 4991 מטיל על שירותי הבריאות לספק טיפולים רפואיים בבית. למשל, סעיף 6א בחוק קובע: "שירותי הבריאות יינתנו על פי סל שירותי הבריאות .... (3) טיפול רפואי אמבולטורי, לרבות טיפול נפשי, יינתן בין במרפאה ובין בבית." עם זאת, אין החוק מגדיר אלו סוגי שירותים רפואיים יינתנו בבית ואין הוא כלל מתייחס לנושא של אשפוז בית. אשר על כן, התפתחו עם השנים מודלים ייחודיים של טיפולים רפואיים בבית, דוגמת אשפוז בית בירושלים או טיפול פליאטיבי באזור הנגב. היו אלה אנשים חלוצים, בגדר "משוגעים לדבר," שהחליטו לעשות מעשה. אין זה אומר שמודלים אלה ישימים בכל מקום ובכל מערכת, אך לפחות הכיוון הותווה והדרך נסללה והעובדות מדברות בעד עצמן. יש לציין, כי בשנת 9002 הוציא משרד הבריאות שני נהלים המחייבים מתן טיפול רפואי בבית, על פי העדפתו של החולה, כחלופה למתן הטיפול במסגרת אשפוזית וזאת בשני מצבים: האחד, במקרה של צורך בטיפול פליאטיבי בחולה סופני - נוהל 90/03 "הפעלת שירות פליאטיבי (הוספיס) בקהילה, בבית חולים כללי ובמוסד סיעודי" קובע בסעיף 5: "השירות נמצא בסל השירותים המפורט בתוספת השנייה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הניתן למבוטחים על ידי קופות החולים על פי העקרונות: ...קיום מערך פליאטיבי ייעודי לבית המטופל, זמין 42 שעות ביממה..." הנוהל השני מתייחס למתן טיפול שיקומי - חוזר מספר