טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

283 טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם הסובלים מאי-תפקוד מוטורי בשל מחלת פרקינסון או הנטינגטון. בסופו של דבר, מידת ההצלחה של יישום טכנולוגיית "הבית החכם" תלויה בתכנון מודל של ייפוי כוח מהזקנים, שהם שותפים מלאים בתהליך, ובעיקר בפיקוח על מצבם בעידן "הבית החכם" והטלה- רפואה, לעומת מצבם כמקבלים פסיביים של שירותי בריאות. סיכום פרק זה מסכם כמה פיתוחים מתקדמים הרותמים טכנולוגיות חדשות ומשוכללות למען הטיפול בקשישים בבתיהם בקהילה. בשנים הבאות נהיה עדים לצמיחה מואצת בתחום זה, בהתאם לצורכי הזקנים, לאור שיעורם הגדל והולך באוכלוסייה, המחסור באנשי מקצוע בתחום הטיפול הרפואי ופיתוחן של טכנולוגיות חדשות - מתוחכמות יותר ויקרות פחות. בבואנו להיערך לקראת העתיד, יש לשלב שתי נקודות מבט על מנת להשיג תוצאות מיטביות: מנקודת המבט של המטופל, היעד הוא לשפר את איכות חייהם של קשישים בעלי מוגבלויות על ידי ניצול טכנולוגיה התומכת ביכולתם לתפקד באופן עצמאי בסביבתם המקומית. מנקודת המבט של שירותי הבריאות, היעד הוא לשפר את יעילות הטיפול הרפואי על ידי מתן טיפול למטופלים בסביבתם המקומית באמצעות שימוש בטכנולוגיה .) Williams , Doughty & Bradley , 1998( בנוסף לכך, קיימים אילוצים ותנאים המשפיעים על השימוש ב"בית הבריאות החכם" ואותם יש להביא בחשבון בבואנו לאמץ טכנולוגיות אלו של המאה ה-12: ההיבט האתי: השימוש בטכנולוגיות אלו חייב להיות בפיקוח רפואי ואתי מחמירים, היות שהשימוש במכשירים, בנוסף על בני אדם או במקומם, מחייב חשיבה על ההיבטים האתיים כלפי המטופל, כולל ניהול סיכונים, כשלים אפשריים בטכנולוגיה, דה-הומניזציה של המטופל, ועוד. ההיבט הכלכלי: הפתרונות חייבים להיות כדאיים מבחינה כלכלית, הן מנקודת המבט של המשתמש והן מנקודת המבט של החברה. לדוגמה, ההשקעה ב"דומוטיקה" למטרות רפואיות לא תעלה עשרה אחוזים מכלל ההשקעה בה. ,) actuators ההיבט הטכנולוגי: המכשור בתוך הבית, כגון חיישנים, מפעילים ( מחשבים, מערכות בקרה ממוחשבת, חיבורים ותקשורת, חייב להתאים באופן מושלם לצורכי המשתמש. הוא חייב להיות בלתי פולשני ככל האפשר ולהבטיח את ביטחונם ואת פרטיותם של המשתמשים. מובן שמכשור זה חייב גם להיות בטיחותי לחלוטין ולעבור ביקורות בקביעות ובדייקנות.