טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

204 חלק שני הוא ללא תשלום ותנאי הקבלה היחיד הוא נוכחות של מטפל עיקרי בבית החולה במשך 42 שעות ביממה, אשר יכול לסעוד את החולה ולקחת אחריות למתן כל הטיפול הדרוש לחולה. למשל, אם החולה בן 09 ואשתו בת 88 היא לא תוכל להיות המטפלת העיקרית, מכיוון שקיים סיכוי שכאשר החולה יהפוך מרותק למיטתו, אשתו לא תהיה מסוגלת לנקותו במיטתו. היא יכולה להיות מטפלת עיקרית רק בתנאי שיהיה עוד מישהו אשר יסייע לה בטיפול. יש לציין, כי השירות אינו כולל מטפל בתשלום, שיכול לסעוד את החולה בביתו. לנושא זה אחראית המשפחה ועליה לדאוג לקבל מטפל בית באמצעות גמלת הסיעוד מהמוסד לביטוח לאומי או במימון פרטי מלא. כיום קיימות שלוש יחידות הוספיס בית בבאר שבע, בקריית גת וברהט. בכל יחידה עובדים רופאים, אחיות ועובדת סוציאלית. כל חולה מטופל על ידי צוות קבוע של אחות, רופא ועובדת סוציאלית. רק כך ניתן ליצור קשר אמיתי של אמון, שכה דרוש לטיפול מסוג זה. האחות מגיעה לשני ביקורי בית בשבוע מיוזמתה, הרופא מגיע פעם בשבוע מיוזמתו והעובדת הסוציאלית גם היא מגיעה פעם בשבוע מיוזמתה. לפעמים מגיעים אנשי הצוות ביחד ולפעמים לחוד, הכול לפי המצב והצורך. בביקורים אלה נעשית הערכה של מצב החולה, מאתרים בעיות קיימות, כולל איתור בעיות שהחולה ומשפחתו לפעמים אינם ערים לקיומן. כמו כן, מעודדים את החולה ומשפחתו לא להתייחס רק לבעיות הגופניות, אלא גם לנושאים אחרים, כמו פחדים וחששות שהחולה מרגיש בעומק ליבו, סוגיות טכניות למשל צוואה, בעיות בקשרים וחיכוכים במשפחה, מה שמאוד פוגע באיכות החיים של החולה וגורם לסבל רב. לפעמים, הביקור מתמקד בדיון - האם רצוי או לא רצוי לומר לחולה את האמת, אולי לא את כל האמת. לעתים, בני המשפחה של החולה מבקשים לא לומר לו את כל האמת ובאיזה שלב של מחלתו הוא נמצא. במחקר שנעשה בבית חולים סורוקה ועדיין לא פורסם נבדק רצונם של חולי סרטן לדעת פרטים על אודות מחלתם. מתברר, שמעל %59 מהחולים רוצים לדעת בדיוק מה מצבם הרפואי, כולל פרוגנוזה. רצון זה אינו תלוי תרבות או מוצא של החולה. יתר על כן, מתברר, שהצוותים הרפואיים פחות מעוניינים לספר לחולה על מצבו מאשר החולה עצמו. השאלה העיקרית היא - אם כבר לומר את האמת, איך לומר אותה. גם סוגיות אחרות של תקשורת עולות בביקורים אלה. למשל, מתייחסים לאפשרות של הכנה מתאימה לפרידה, מלמדים את בני המשפחה על האפשרויות השונות של הכנה לקראת סוף החיים. לדוגמה, מעודדים את החולה לכתוב או להקליט את סיפור החיים שלו, לכתוב או להקליט מכתבי פרידה, להזמין חברים ובני משפחה לפרידה מסודרת, להביע משאלות, בקשות וצוואות. תהליכים אלה דורשים זמן, גם כדי ליצור מוכנות לתהליך וגם לביצוע התהליך. לכן, חשוב שהחולה יופנה לטיפול היחידה, אם אפשר, כשהוא עדיין במצב שהוא מסוגל לתקשר ולבצע משימות כה חשובות לפני מותו. המטרה היא להתגבר כמה שיותר מהר על הקשיים הפיזיים, כדי שאפשר יהיה להשקיע את כל המרץ, גם של החולה וגם של משפחתו, בהכנה טובה לפרידה הסופית. כמובן, שלא כל חולה מגיע להגשים משימות