האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

97 פרק 4 - הפרעות רגשיות אופייניות במהלך ההזדקנות ובזיקנה במסגרת טיפולית סיעודית יכולים להיות הגורם להתפרצות של רגשות חזקים של קנאה ושל אבדן שליטה המעוררים חרדה גדולה, ובעקבותיה עשויה להתפתח הפרנויה. נראה שתסמינים אלה מגנים על האנשים מפני רגשות קשים עוד יותר של ייאוש או של דיכאון עקב אבדנים, ומפני החרדה מהתלות שחוו בתקופה שקדמה להתפרצות תסמיני הפרפרניה. במקרים רבים הדלוזיות מאפשרות לזקנים גם לשלוט בבני משפחה או באנשי הצוות במוסד, המרגישים חסרי אונים ונשלטים על ידיהם. כך הם מצליחים להניע את הסביבה להשקיע בהם תשומת לב ואנרגיה רבה. קשה להתעלם ממצוקתם, וכך הם מצליחים אולי לשמור על מידה מסוימת של ערך עצמי; במקום להכיר בחולשתם ובמוגבלותם ולחוש חוסר אונים וייאוש, הם משליכים את הרגשות האלה על הסביבה באמצעות האשמות והתקפות וגורמים לסביבה לחוש את חוסר האונים, את התסכול ואת הזעם שלהם באמצעות הזדהות השלכתית. בדרך כלל הדלוזיה מוצגת כמערכת פרנואידית מאורגנת, לכידה, שיש לה הסבר לוגי ברור מה הסיבה להתנהגותו של האויב. סיבה זו היא המפתח להבנת הקונפליקט או המצוקה של הזקן. בתקופה שבה עסקתי בטיפול ובייעוץ בבתי אבות פגשתי כמה דיירים פרפרניים שהדלוזיות שלהם היו קשורות בדרך כלל לחוויות טראומטיות מהעבר או למערכת יחסים קונפליקטואלית בלתי פתורה. כזה היה המקרה של קלרה.     קלרה, ניצולת שואה ערירית, הייתה דמות בולטת בבית האבות ומוכרת היטב לדיירים ולצוות. הדיירים נהגו להתרחק ממנה ויש שאף כינו אותה "המשיגינע". היא הסתובבה באי-שקט במסדרונות הבית כשבידה מקל הליכה ומדי פעם בפעם הרימה אותו כשוט אזהרה לנוכח דייר או דיירת שלדעתה הטרידו אותה או הפריעו לה בדרכה. בהיותה דוברת פולנית ואידיש בלבד, התקשתה קלרה לתקשר עם מרבית אנשי הצוות בבית האבות. היא נתפסה בעיניהם כאישה קשה, שתלטנית ודרשנית, שהרבתה להתלונן ולבקש דברים מיוחדים. מדי פעם בפעם נתקפה קלרה התפרצויות זעם ומשום כך דחו אותה הן אנשי הצוות והן הדיירים, אם כי לא היה אפשר להתעלם ממנה. באחת מתקופות המתח בין יהודים לערבים פיתחה קלרה פרנויה קשה כלפי אח ערבי שהיה אחראי על מדידת לחץ הדם שלה. מאחר שסבלה מלחץ דם גבוה, היא הייתה מגיעה למרפאה בתדירות גבוהה למדידת לחץ הדם. באחת הבדיקות הייתה קלרה משוכנעת שהאח הערבי המטפל בה משקר באומרו שלחץ דמה