האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

94 האתגר שבהזדקנות כשורה. כחולה מרגיש האדם שאין הוא חייב לקבל אחריות ולהסביר כישלונות. יתרה מזאת, בהיותו חולה מותר לו לקבל עזרה ואין מאשימים אותו במצבו. ההיפוכונדרים מאופיינים בהתעסקות יתר באובייקט היחיד שנותר - הגוף. ההתעסקות בגוף מספקת אליבי לכישלונות והיא מסירה מהאדם את האחריות, והוא אומר לקרוב לו: לא אני אחראי, גם לא אתה, הגוף אשם. לכן בתחילה לפחות היחסים הבין-אישיים אינם נפגעים. עם זאת, בחלוף הזמן, בהתנהגותו מרחיק ההיפוכונדר אנשים ממנו ואז הוא מרגיש מוזנח, הכעס גובר ועמו השינוי בתפיסת האובייקט. טיפול נכון בהיפוכונדריה עשוי למנוע פרנויה. הטיפול בהיפוכונדריה הטיפול בהיפוכונדריה שונה מטיפול רגיל ומטרתו העיקרית היא לספק לחולה דאגה (. המטרה היא לעזור למטופל לשאת את התסמינים CURE ( ולא ריפוי ) CARE ואכפתיות ) ולא להכחיד אותם. המטפל חייב להכיר בעובדה שההיפוכונדר זקוק לתלונותיו כדי לשמור על הערכה עצמית ביחס לאובייקט. משום כך יש לתמוך בו במפגש עמו ולשמש כמיכל לתלונותיו ולחרדותיו. אין להתווכח אתו ולנסות לשכנעו שאין בסיס לחרדותיו, ואף לא לספק לו פירושים על תחושותיו. המטרה היא לטפל בתסמינים בלא לצפות שייעלמו. למעשה, יש שני מישורים לתקשורת בעת הטיפול: במישור השטחי המטופל והמטפל עסוקים בחוזה המסורתי - לעשות דבר-מה בדבר התלונה של המטופל, למשל: "אני רואה שיש לך בעיה. אינני יודע מה הסיבה אך אעשה כמיטב יכולתי לעזור לך"; במישור העמוק יותר שוררת הבנה שהמטופל זקוק לתסמינים כדי להתמודד. המטפל מספק למטופל יחסי אובייקט יציבים בעצם היותו זמין למטופל בזמנים מוגדרים. המטפל נותן למטופל לגיטימציה להרגיש חולה או לסבול. מילות תמיכה ועידוד בנוסח "אני מתארת לעצמי כמה קשה לך, או כמה כואב, או כמה אתה מודאג ממצב הבריאות שלך" מאפשרות למטופל להרגיש שיש מי שמבין אותו, מעודד אותו ומחזק אותו להמשיך ולהתמודד למרות התסמינים הקשים שמהם הוא סובל. כשנראה שנוצר קשר והמטופל מרגיש בטוח ורגוע יותר, ניתן להתחיל לשאול אותו על חייו ועל האנשים החשובים בחייו. במהלך הזמן ניתן לעמת את המטופל בעדינות עם העובדה שאדם כמוהו, בעל עבר עשיר, משפחה ותחומי עניין, מדבר רק על הגוף, ולעזור לו לבטא במילים קשיים, תסכולים, אכזבות או כעסים שאולי יש בו כלפי הסביבה. יש להביא בחשבון שרוב המטופלים המגלים רגישות מוגברת לגופם מגלים גם רגישות מוגברת לעימותים בין- אישיים ולכן במקרים רבים תגובותיהם קיצוניות.