האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

87 פרק 4 - הפרעות רגשיות אופייניות במהלך ההזדקנות ובזיקנה        גב' וייט בת ה-06 הופנתה אליי על ידי רופא המשפחה עקב דיכאון. בפגישה הראשונה היא לא הפסיקה לבכות. היא ייחסה משמעות כמעט מאגית לשינוי ה"קידומת" עם הגיעה לגיל 06, והרגישה שחייה בעצם מסתיימים. במהלך הפגישה הראשונה עלו חרדות רבות מהזיקנה, מהזדקנות הגוף ומהכיעור של נשים זקנות, ממחלות וממגבלות צפויות. תחושתה הכללית הייתה תחושה של ירידה תלולה במדרון המוביל לתהום. לאבל הכבד על אבדן החיים הצפוי לא היה כל קשר לתפקודה, להופעתה החיצונית הנאה והמטופחת ולחייה הנוכחיים. גב' וייט דיווחה על בריאות תקינה, להוציא כאבי ראש שמהם סבלה שנים ואשר התחזקו בחודשים האחרונים בעקבות אי-שקט ודיכאון. בשבועות האחרונים היא התקשתה להירדם, תאבונה נעלם והיא הרבתה לשתות משקאות אלכוהוליים. בהפסקות הבכי היא דיברה בטון תקיף, ושידרה, למרות הדיכאון, אנרגיה רבה וביטחון. היא סיפרה לי שהיא עובדת כסוכנת מכירות במשרד תיווך גדול, משתכרת היטב ושואבת סיפוק מהעבודה. בפגישה הראשונה הייתה גב' וייט חשדנית. בעיניה הייתי צעירה מדי והיא רצתה לדעת האם אני מנוסה בטיפול במקרים כמו שלה. הצעתי לה שנערוך שתי פגישות היכרות, ובמהלכן תחליט אם היא מעוניינת להמשיך. הטיפול נמשך כשישה חודשים. להלן סיפורה של גב' וייט: גב' וייט נולדה בעיר קטנה כבת בכורה במשפחה בת חמישה ילדים. האב היה פועל והאם עקרת בית קשת יום. מגיל צעיר הייתה גב' וייט מעורבת בעול הטיפול באחיה הקטנים ובעזרה בבית. האב שהה רוב הזמן בעבודה ובסופי שבוע בילה בבר השכונתי. גב' וייט שלטה מגיל צעיר מאוד באחיה הצעירים ממנה ובאמה, שהייתה לדבריה אישה טובה וחלשה, והיא שלטה גם בחברותיה. בגיל 61 החליטה גב' וייט שלמדה דייה. היא עזבה את בית הספר ומצאה עבודה בחנות הכלבו המקומית. בגיל 81 החליטה שהגיע הזמן להרוויח כסף והיא עברה לעיר הגדולה. זמן קצר לאחר מכן הכירה בחור בן גילה, וכדי לחסוך בהוצאות ולהימלט מהבדידות הם החליטו להינשא. עם הולדת הבת הבכורה, כשנתיים לאחר הנישואים, היא הפסיקה לעבוד והתמסרה לגידול הבת. שלוש שנים לאחר מכן נולד בנה. השהייה בבית עוררה בגב' וייט תסכולים רבים, וגם יחסיה עם בעלה הידרדרו ולא תרמו להרגשתה הכללית. היא לא הייתה מרוצה מחייה ולא נהנתה מהם