האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

85 פרק 4 - הפרעות רגשיות אופייניות במהלך ההזדקנות ובזיקנה מאז נאלץ לפרוש חיפש מנחם נואשות מסגרת חלופית לתעסוקה. הוא פנה לכמה ארגונים התנדבותיים אך התפקידים שהוצעו לו שם לא התאימו לדבריו למה שהיה לו להציע והוא הרגיש שזו ירידה נוספת של הסטטוס האישי שלו. הוא נרשם לקורסים במכללה, אך אלה היוו רק פתרון חלקי לחלל העצום שנפער בחייו המנטליים. תחביבים של ממש לא היו לו. הביקור אצל הנכדים אחת לשבוע ותפקיד הסב האהוב אמנם הסבו לו סיפוק והנאה, אך לא תרמו תרומה ניכרת לתחושה שהחיים בתקופת הזיקנה הם בעלי תוחלת אמתית ומשמעות. האירוע המוחי הוסיף לאבדנים הרבים גם את אבדן הבריאות ואת אבדן העצמאות הפיזית, ובעקבותיהם חל שינוי ניכר במערך היחסים במשפחה. ממפרנס ושולט הוא הפך לחסר אונים, לתלוי ולנעזר, לחסר ערך ולמכביד לפי תפיסתו. מצב זה ערער עוד את ביטחונו העצמי ואת הערך העצמי הפגועים ממילא. רגשי אשם כבדים על כך שבגלל מצבו הוא פוגע באיכות החיים של אשתו ומדאיג מאוד את ילדיו, שתמיד הניח להם להרגיש שהוא חזק וכול יכול, תרמו לדיכאון העמוק. האבל של מנחם היום הוא גם על שנים של פעילות ויצירה, של עשייה ונתינה, שחלפו להם ואינם עוד. "אני מרגיש שהפכתי זקן חסר תועלת, לנטל על המשפחה, מה עוד נותר לי לעשות בגילי ובמצבי, עדיף להסתלק מכאן". כדי לשקם את העצמי הפגוע ביקשתי ממנחם לערוך יחד אתי סקירה של חייו. יצאנו למסע מרתק אל העבר וגילינו את הכוח העצום שבילד הקטן, החלש והנכה, המתמודד עם יתמות, עם חולי ועם בדידות, וכל זאת כשהוא מציב לעצמו אתגרים - בתחילה אתגרים פיזיים קשים כמו מסע רגלי מפרך והדרכה בתנועת נוער למרות מגבלותיו, ובהמשך אתגרים במסגרת העבודה להתקדם לתפקידי ניהול בכירים שהצריכו שעות ארוכות של למידה נוסף על העבודה ללא גבולות. בהדרגה הצליח מנחם למלא בפגישות עמי "סל" של הישגים והצלחות בתחומי החיים השונים. מתוך פרספקטיבה של שנים ותוך כדי סקירת עברו קיבל מנחם תובנות חדשות לגבי החלטות שונות שהחליט במהלך חייו. הוא גם הצליח להבין את הסיבה לכמה צעדים שהתחרט עליהם בשלב מאוחר יותר בחייו והם הטרידו אותו מאוד, כמו למשל הסירוב לצאת לשליחות בחו"ל. המפגש המחודש עם הילד הרגיש והפגוע מהילדות במסגרת פשר הבנה וקבלה של הצורך העצום שלו באישור ובאהבה, ושל ִ הטיפול א החרדה העצומה שחש שאם יכביד או ידרוש יותר מדי - יידחה. כשהיה