האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

83 פרק 4 - הפרעות רגשיות אופייניות במהלך ההזדקנות ובזיקנה חוסר אנרגיה, חוסר רצון לצאת מהמיטה ולהתחיל יום של פעילות, ויציאה מהבית או מפגש עם חברים הם בעיניו משימה בלתי אפשרית. מצב רוחו הירוד מלווה מחשבות פסימיות על העתיד הצפוי לו, ורגשי אשם כבדים מעיקים עליו משום שהוא מזדקן ומהווה נטל על אשתו ועל ילדיו. הוא מודע לקושי של אשתו להתמודד לבד ובעיקר למאמצים העצומים שהיא משקיעה כדי לעזור לו לתפקד. "לא מגיע לה", הוא ממלמל, "מה היא צריכה זקן כמוני על הראש שלה? היא עדיין צעירה ומלאת חיים ואני סוס מת". המשבר בחייו של מנחם החל לפני כשנה, בעקבות אירוע מוחי אשר בעקבותיו חלה הידרדרות במצבו הגופני. הוא סובל ממגבלות בהליכה, מתקשה להתרחץ בעצמו ומתנהל באטיות ובכבדות. הדיכאון מתבטא במצב רוח קודר ופסימי, בחרדה מפני הידרדרות נוספת במצבו, והוא חש אבדן שליטה וייאוש. מדי פעם בפעם הוא סבל מהתפרצויות בכי חסר שליטה, והן יוחסו בין השאר גם למצבו הנירולוגי הירוד. כבר בזמן השיקום בבית החולים הוא החל לקבל טיפול תרופתי נוגד דיכאון, אך הטיפול לא הניב תוצאות משביעות רצון. הגלולות שניתנו לו הוחלפו כמה פעמים לאחר שהתלונן על תופעות לוואי ועל אי-שקט . הוא גם עבר מפסיכיאטר אחד למשנהו בחיפוש אחר פתרון למצבו. כיום הוא מטופל בתרופות אך עדיין אינו מרגיש שיפור במצבו. להערכתו הוא אינו מצליח להגיע לאיזון תרופתי מתאים והדבר תורם למתח ולחרדה שלו. הוא מרגיש שהרופא עצמו אינו יכול למצוא פתרון למצבו. לכאורה נראה היה בתחילת המפגש שהדיכאון הוא בעיקרו דיכאון תגובתי המתקשר לאירוע המוח שעבר, ודיכאון זה מתחזק בעקבות הירידה בתפקוד ותחושות חוסר האונים והחרדה הנלוות אליה. אך בהמשך השיחה ובמהלך השיחות שניהלנו במשך כמה חודשים התקבלה תמונה מורכבת הרבה יותר, שראשיתה בילדות והמשכה במשבר הפרישה לגמלאות. הדיכאון שהתפרץ בעקבות האירוע המוחי, שהיה ללא ספק אירוע טראומתי, עורר מתרדמתם משקעים רבים מעברו של מנחם. הדיכאון הנוכחי הוא האחרון בשרשרת של תגובות דיכאון שאפיינו את ההתמודדות של מנחם עם פרידות ועם אירועים קשים בחייו. מנחם סובל מלידה מנכות קלה ברגלו. אביו נפטר בגיל צעיר ואמו, שאליה היה קשור מאוד, הייתה אישה חולה. הוא מתאר אותה כאישה עדינה מאוד, שברירית וחלשה. על פי תמונות הילדות