האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

79 פרק 4 - הפרעות רגשיות אופייניות במהלך ההזדקנות ובזיקנה להיות גורמי סיכון בלתי תלוי לירידה קוגניטיבית, וההפך - ליקויים קוגניטיביים עלולים .( Yaffe, Blackwel & Gore, להביא ליד דיכאון )9991 על המטפל ללמוד אפוא גם מהן המחלות או הבעיות הגופניות שמהן סובל האדם ומהן השפעותיהן ותופעות הלוואי שלהן, וגם לבחון את מצבו הקוגניטיבי ובאיזו מידה הוא תורם לדיכאון. מטרת הטיפול היא לעזור למטופל; לאחר מחלה כרונית או מחלה קשה הוא שרוי בתהליך של אבל בגין אבדנים שונים והוא חש שאבד לו טעם החיים או אבדה לו התקווה. עליו לעבור תהליך זה של אבל, לקבל לגיטימציה להיות עצוב אך עם זאת יש לעזור לו לאתר חלופות ראליות שיפצו על האבדן ויעזרו בשיקום. אחד האבדנים הקשים בזיקנה הוא אבדן הראייה. בקרב רבים מהאנשים המאבדים את הראייה מתגלים תסמיני דיכאון. עזרתו של המטפל היא בעידוד ובחיזוק האדם הזקן ללמוד להתמודד עם אבדנו באמצעות עזרים המקלים את תפקודו בחיי היום-יום. יש גם מי שראייתם נפגעה חלקית, ובכל זאת הם מתקשים להסתגל למצבם עקב חוסר מוטיבציה הנובע ממצב רוחם ומן התחושה הקשה של חוסר אונים, של חוסר תקווה ואף של ייאוש. במצבים של אבדן ראייה קשה יותר אפשר לעודד את הזקן לנסות ללמוד כתב ברייל או למצוא חלופות לקריאה באמצעות קלטות שמע. כדאי גם למצוא מתנדבים או אנשים בשכר שיקריאו לאדם, ואף לעזור לו למצוא אפיקים נוספים לבילוי הזמן הפנוי וכן עיסוקים שבהם הקריאה אינה הכרחית. דיכאון והפרעת אישיות חלק מהזקנים הסובלים מדיכאון סבלו בעבר מקשיי תפקוד בתחומי החיים השונים, למשל חרדה, תסמיני פרנויה או תסמינים בולטים של כפייתיות. רבים מבעלי הפרעת אישיות נוטים לדיכאון לאור ההפרעה הבסיסית ביחסיהם הבין-אישיים, הדנים אותם לבדידות או לחיים לבד בגיל הזיקנה. לרבים מהם יחסים לקויים עם בני משפחה, הם נוטים לעימותים עם אחרים ומתקשים ליהנות מילדים או מנכדים ובעצם ליהנות בכלל. הטיפול באוכלוסייה זו הוא קשה, סוחט מבחינה רגשית ופעמים רבות מתסכל; הוא עשוי להיות ארוך מאוד או קטוע. גם השימוש בתרופות כרוך בבעיות. השפעתן של התרופות נוגדות הדיכאון עליהם מוגבלת יחסית למטופלים אחרים, ויש הטוענים שמי שאינם מגיבים היטב לתרופות נוגדות דיכאון הם בעלי הפרעות אישיות )לדיון נפרד בהפרעות אישיות ראה בהמשך הפרק(.