האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

74 האתגר שבהזדקנות דיכאון, היפוכונדריה, הפרעת אישיות ופרנויה. להפרעות אלה מאפיינים ייחודיים העשויים להופיע במהלך ההזדקנות, נוסף להפרעות רגשיות והתנהגותיות הקשורות לירידה קוגניטיבית כמו דמנציה או מחלת אלצהיימר. דיכאון דיכאון הוא הפרעה במצב הרוח המתבטאת על פי רוב בעצבות, בדכדוך או במלנכוליה. רבים חשים תחושות של עצב או דכדוך במצבים שונים בחייהם. תחושות זמניות אלה של עצבות ושל דכדוך הן תגובות נורמליות וטבעיות למצבי דחק, אי נוחות, חסר ואבדן שאנו חווים במהלך החיים. דיכאון הוא אפוא גם ההפרעה הרגשית השכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת מאחר שהיא ביטוי טבעי ונורמלי לאבדן. מאחר שתהליך ההזדקנות מלוּוה אבדנים רבים, יש הטוענים שהזיקנה היא למעשה תהליך אחד של אבל מתמשך. אך העצבות שאנו חשים לפרקים אינה בהכרח הרגש הדומיננטי אצל האדם הדיכאוני. הדיכאון נחווה אצלו יותר כריקנות, כחוסר עניין, כחוסר תחושה, כחוסר יכולת ליהנות. המאפיין העיקרי של הדיכאון כהפרעה רגשית הוא ירידה ניכרת במצב הרוח, בפעילות, בהתעניינות, בהנאה ובאנרגיה. ירידה זו נמשכת ברציפות במשך שבועיים לפחות. לדיכאון ביטויים רגשיים, התנהגותיים, קוגניטיביים וסומטיים. הפרעת הדיכאון עשויה לנוע בטווח שבין הפרעה קלה וקצרה לבין הפרעה ממושכת וחמורה, העלולה אף לסכן חיים. לאפיזודה דיכאונית טיפוסית שלוש דרגות: מתונה, בינונית וחמורה. ההבחנה בין הדרגות מבוססת על שיפוט קליני מורכב העוסק במספר התסמינים, באופיים ובדרגת חומרתם. בכל הדרגות האדם סובל ממצב רוח ירוד, מאבדן התעניינות והנאה ומאנרגיה ירודה, הגורמים להתעייפות מהירה ולירידה בפעילות. כמו כן נפוצים ירידה בריכוז ובקשב, ירידה בביטחון ובהערכה העצמית, מחשבות אשם ופחיתות ערך, מחשבות פסימיות ומחשבות על מוות ובכלל זה מחשבות אבדניות, השינה מופרעת והתיאבון ירוד. במקרים אחדים החרדה, המצוקה הנפשית ואי השקט המוטורי בולטים יותר ממצב הרוח הירוד )אליצור ואחרים, 5991(. שכיחות הדיכאון גבוהה אצל מבוגרים אלה: 1. בעלי בריאות לקויה; 2. בעלי טווח מנגנוני הסתגלות מוגבל; 3. זקנים מבודדים;