האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

42 האתגר שבהזדקנות אישית ומימוש מטרות בחיים חשובים לזקנים פחות משהם חשובים לצעירים. לא נמצא שוני ביחסים בין-אישיים חיוביים ובקבלה עצמית בין זקנים לבין צעירים. בקרב נשים נמצא שבכל קבוצות הגיל הן מדורגות גבוה יותר מגברים ביחסים  • בין-אישיים חיוביים ובהתפתחות אישית. לא נמצאו הבדלים ניכרים בארבעת הממדים האחרים )קבלה עצמית, אוטונומיה, שליטה בסביבה ומטרות בחיים(. ממצאים אלה מנוגדים לממצאים קודמים בתחום הרווחה הנפשית, שלפיהם נמצא שאחוז הנשים הסובלות מדיכאון גבוה יותר בהשוואה לגברים, וכן שלנשים דימוי עצמי נמוך בהשוואה לגברים. עם זאת, נשים בתקופת הזיקנה רואות במצב בריאותן גורם חשוב המשפיע על הערכתן את ההתפתחות האישית, את האוטונומיה, את הדיכאון ואת החרדה. פרופיל גבוה יותר של בריאות חיובית נמצא בקרב נשים וגברים בעלי השכלה  • גבוהה. להשכלה קשר הדוק לבריאות חיובית גם לאחר שמנטרלים גורמים נוספים כמו מנת משכל, השכלת הורים ומצב תעסוקתי. ככל שהסטטוס המקצועי גבוה יותר, הפרופיל של הבריאות החיובית   • גבוה יותר. עם זאת חשוב לציין שכל המשתנים הסוציו-דמוגרפיים מסבירים רק עשרה אחוזים מהשונות של שביעות הרצון או של האושר, ולכן חשוב לבחון אילו אירועי חיים רבי-השפעה חוו האנשים ובעיקר את האופן שבו הם מפרשים אירועים בחייהם בעבר ובהווה. הרקע התרבותי משקף ערכים ונורמות חברתיות ובעיקר התייחסות לזיקנה   • וציפיות מגיל הזיקנה, ומכאן השפעתו על הרווחה הנפשית. האנגלו-אמריקנים למשל דורגו במקום הגבוה ביותר בכל הקשור להתפתחות אישית, לעומת הקוריאנים שציונם בנושא קבלה עצמית היה נמוך יחסית, אם כי ביחסים בין-אישיים היה ציונם גבוה. מחקרים שונים בדקו את הקשר שבין אירועי חיים ואת התפיסה היחודית   • הסוביקטיבית של ארועים אלה על הרווחה הנפשית. הארועים יכולים להיות נורמטיבים או טראומטים, תלוי באיזה שלב בחיים הם נחוו ובאיזו מידה הם היוו אתגר או קושי. השפעתם תלויה גם במשמעות שאנשים נתנו ונותנים לארועים אלה. לארועים שונים לאורך החיים השפעה מצטברת. יש כאלה שארועים מסוימים גם אם היו קשים חישלו אותם בעוד שאצל אחרים ניראה שקיימת עם השנים רגישות מוגברת והחלשות.