האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

29 פרק 2 - בריאות נפשית חיובית בהזדקנות הדחקה - סטואיות, סבלנות, ראיית הצד החיובי, היכולת לשכוח, היכולת לטשטש רגשות; הומור - לא להתייחס לעצמנו ברצינות רבה מדי; היכולת לדחות סיפוקים וחשיבה לעתיד. ההגנות הבוגרות הן ביטוי לתפקוד רגשי בוגר המייחס חשיבות ליצירתיות ולפתרונות פרו- אקטיביים, בניגוד לתפיסה השמרנית הפסיכואנליטית, המייחסת חשיבות לעבר והרואה את האדם כקרבן של נסיבות חיים.      רות בת ה-98 מיטיבה לייצג את השימוש בהגנות בוגרות: "אף פעם לא הייתי אצל פסיכולוג", הכריזה בחיוך כשנפגשנו לראשונה, "אני בסדר, אבל הבן שלי רצה שאבוא אז אני מכבדת אותו ובאה". רות פעילה בארגוני התנדבות רבים, מסייעת לקשישים חולים, ועד לאחרונה עבדה גם בהתנדבות בבית חולים. "אני עסוקה שאין לי זמן לעצמי. עכשיו התחלתי להוריד פעילות כי קשה לי ואז אני מתחילה לגלות את עצמי. עד עכשיו לא התפניתי לכך". בהומור ובחיוך היא תיארה את חייה משש בבוקר ועד שעות הערב המאוחרות. הילדים כולם רוחשים לה כבוד וחבריה כולם מתנדבים כמוה, נותנים לאחרים, ועכשיו קשה לה כי היא אינה יודעת לקבל. בסופי השבוע היא מארחת את המשפחה ועדיין קונה מצרכים ומבשלת לבד. "כל החיים אימצתי גישה חיובית. למרות הקשיים הרבים, ניסיתי להיאחז בטוב ובעיקר להיות עסוקה בעזרה בקהילה במקום לריב ולכעוס. מיום שבעלי נפטר אני עסוקה כל הזמן. אני מעודדת אחרים ותומכת במי שאפשר וזה הסיפוק הגדול שלי. את העבר אני ’קוברת' עמוק. היו חיים קשים, אני מעדיפה לא לחשוב על מה שהיה. התחלתי לחיות בגיל 08 אחרי שבעלי נפטר ואני נהנית מכל רגע. בזמן האחרון אני יותר עייפה, הגוף מזדקן, הנשמה לא". הפגישה עם רות הייתה מרתקת. אישה מלאת מרץ, בעלת פנים מאירות וחיוך רחב, המתבלת את דבריה בהומור רב למרות העבר הקשה. ברור היה שרות צודקת. אין לה צורך לדבר על משקעים מהעבר עם פסיכולוג למרות רצונם הטוב של ילדיה. היא מתמודדת היטב עם חיי היום-יום, בגישה חיובית ובהגנות בוגרות ויעילות של הדחקה, של סובלימציה, של נתינה יצירתית ושל הומור. בשנים 0491 עד 0002 נערכו שלוש קבוצות מחקר פרוספקטיבי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, ובו עקבו אחר התפתחות מבוגרים באמצעות ראיונות חוזרים ונשנים במהלך השנים. במחקרים השתתפו שתי קבוצות גברים וקבוצה אחת של נשים. ממצאי