האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

271 פרק 01 - טיפול קבוצתי לבני האוכלוסייה המזדקנת אין לו תוכן מספיק, אין עם מי לדבר. הבדידות מחזקת את תחושת הריקנות של הזמן. תחושה זו שהזמן ריק עשויים לחוות גם זקנים במסגרות סיעודיות, שבהן הפעילות והגירויים המוצעים להם מוגבלים ולא פעם גם אינם מעניינים. האדם עשוי להימצא בעתיד מבחינת התייחסותו לזמן,      .3 הוא עשוי להיות בהווה, ויש שהוא חי בעבר. לעתים זמן זה הוא הבולט והמשמעותי בעבורו ולעתים זמן אחר, ואזורי הזמן עשויים להשתלב זה בזה בצורה זו או אחרת, לעתים בלכידות ולעתים במקוטע. ילדים וצעירים מכוונים לעתיד; זמנם פתוח, אין- סופי, מאפשר דחייה של מימוש יעדים, התחמקות מהתמודדות או פסיביות במסווה של "יש זמן". לעתים החיים בעתיד מכסים על חרדות, על פחד ממחויבות או על פחד מכישלון. האדם חי את סיפור חייו על פי התסריט שהוא כותב; הוא השחקן, הוא הבמאי והוא התסריטאי. עם זאת, לכל חברה יש גם שעון חברתי והוא מתקתק ומפעיל לחץ גם על השעון הפנימי. למשל, גיל 03 נקבע בחברה כגיל שבו רוב הנשים נשואות. בחורה המתקרבת לגיל 03 ואינה נשואה, תרגיש לחץ לחפש בן זוג קבוע, גם אם מבחינה רגשית, על פי השעון הפנימי היא מרגישה שעדיין אינה בשלה לנישואין. כשאדם פורש ה", שבו האדם יכול לבחור את הקצב ָ לגמלאות, הוא עשוי לחוות את הזמן כ"זמן זוּל ואת התוכן שיינתן לזמן הזה, ובעיקר לצמצם את הלחצים ואת העומס המעיקים עליו בחיי היום-יום. עם זאת, אין לו – כפי שיש לצעיר – עתיד העומד לפניו, ויש להניח שאת אשר לא יעשה היום – לא יעשה כלל. הזמן בהווה יקר ומשמעותי מאוד. האדם עשוי לשלוט בזמן, ויש שהזמן שולט בו. יש הנעים בזמן    .4 בקצב מהיר ויש הנעים בקצב אטי, מדייקים או דוחים מטלות, מקדימים או מאחרים, מקמצים בזמן או מבזבזים אותו ומפזרים אותו לכל עבר. שעת טיפול היא מסגרת חשובה מאוד שניתן לאבחן בה איך האדם מתנהל בזמן: האם הוא מצליח להגיע בזמן, כיצד הוא מתארגן במהלך השעה, האם הוא ממלא את השעה, כיצד הוא מסיים פגישה, מה הוא זוכר ומה הוא שוכח, כיצד הוא מסתדר עם התשלום לפסיכולוג ועוד. נראה שהאופן שבו האדם מתנהל במרחב הזמן מבטא במידה רבה את המצב הרגשי שבו הוא נמצא. השאלה המרכזית היא מה מידת שליטתו של האדם; מי ששולט בחייו מנצל את הזמן לצרכיו בצורה המספקת אותו. יש הטוענים תמיד שאין להם זמן. כולנו שבויים באמונות כאלה: "אין לי זמן לעסוק בספורט", "אין לי זמן לאכול", "אין לי זמן להיות עם הילדים", "אין לי זמן ללמוד",