האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

247 פרק 9 - הטיפול בזיקנה המופלגת: זקן זקן, מה יש לו בחייו? אהבה, מיניות וזוגיות מאוחרת בזיקנה המופלגת יהושע, בן 59, חי בתנאים טובים הרבה יותר מאלה של רחל ושל יצחק. בגילו המופלג, ואף שהוא תשוש, הוא מתגורר בביתו, מטופל על ידי אשתו המסורה נורה בת ה-56, אך כמו רחל גם הוא סובל מחסך בקשר ובמגע עם אשתו ועם בני משפחה, או עם אחרים היכולים לבקר אותו ולשוחח אתו ובכך לעזור לו לבלות את ימיו בסוף חייו בדרך נעימה יותר. כתינוק הוא זקוק במצבו לאהבה ולחום רגשי יותר מכפי שהוא זוכה בפועל. פגשתי לראשונה את יהושע בביקור שערכתי בביתו. הוא קיבל את פניי בחדר האורחים, שם הוא מבלה את מרבית היום כשהוא שוכב או יושב בכורסה. ראיתי אדם נמוך קומה, רזה, בהיר, בעל עיניים כחולות שמבטן ערני, לבוש בקפידה. פניו היו חיוורות, אך באופן מפתיע לחיצת ידו איתנה, משדרת כוח ואנרגיה. החדר רחב ידיים ומואר במרפסת פרחו אדניות ובחדר היו פרחים רעננים. הוא שניהל את הפגישה הראשונה בינינו, ובחר להתחיל בתיאור מצב בריאותו: "אני סובל מאי-ספיקת לב, קשיים בנשימה, חולשה כללית". קולו חלש, מדי פעם בפעם הוא מכחכח בגרונו, אך דיבורו שוטף, קוהרנטי, לעתים נשמטת מזיכרונו מילה, אך הוא היה צלול לחלוטין והעיר בחיוך: "אני שוכח איפה שמתי את המפתחות אבל זוכר עדיין בשביל מה המפתחות. אני זוכר מצוין פרטים מלפני הרבה שנים, שמות ותאריכים". כאן המשיך יהושע בתיאור סיפור אהבתו לאשתו ובתיאור המשברים שהם חווים לאחרונה, שבעקבותיהם הוזמנתי לביתם. יהושע היה נשוי לאשתו הראשונה למעלה משישים שנה, נישואים שהיו רצופי מריבות וקשיים. את נורה, אשתו הנוכחית, הכיר לפני עשר שנים, כשעבדה בביתם כעוזרת ואחר כך גם טיפלה במסירות גדולה באשתו. לפני שמונה שנים, לאחר פטירת אשתו, נישאו. יהושע היה אז בן 78 ונורה בת 75. "הצעתי לה לקשור את גורלה בגורלי, אהבתי אותה מאוד. היא אישה נפלאה ומאוד מוכשרת". נורה, עולה מברית המועצות, הייתה גרושה, אם לשני ילדים וסבתא לשני נכדים. "אני מקבל קוצר נשימה, כאבים בחזה מהמתח איתה". המתח הוא בעיקר על רקע יחסיה של נורה עם בנה הצעיר, שלדברי יהושע הם אובססיביים עקב חרדות ודאגנות מוגזמת. לפני כשנה פסקו היחסים האינטימיים ביניהם, ומשום כך שקע יהושע בדיכאון עמוק. הקשר והמגע הפיזי חשובים ביותר בחייו. "אני מרגיש שאני שטוף הורמוני לחץ שממש גומרים אותי. חשבתי שאין מוצא אלא להיפרד".