האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

242 האתגר שבהזדקנות "אני כאן כבר שישה שבועות ואני מרגיש בסך הכול די טוב. פגשתי פה חבר אחד מהשכונה שאתו אני נפגש כל יום ואנחנו משוחחים. הוא פסימיסט גדול אבל איש משכיל מאוד ומעניין. טוב, יש פה כל מיני דיירים משונים. יש כאלה שאני לא סובל". וכאן התחיל יצחק לתאר בהומור רב כמה דיירים, ולכל אחד הוא הצמיד דימוי של חיה. תוך כדי התיאור הוא קם והדגים כיצד נראהכל אחד: יש אחת שהיא כמו גמל, ובן זוגה – שימפנזה, ויש אחת שהיא ממש דינוזאור, אישה בעלת גוף גדול, ראש קטן והליכה מוזרה. צחקתי והוא נראה מבודח ושבע רצון. "זה נשמע כמו קרנבל החיות", הערתי, והזכרתי את כישרונו התאטרלי. "כן, תמיד היה לי", השיב בחיוך רחב, "אבל אני הכי נהנה לשמוע מוזיקה טובה, בעיקר מאהלר. לרומנטיקה שלו אין מתחרים", והוא התחיל לזמזם את הלחן של אחת הסימפוניות. "איזו עצמה של מוזיקה", מלמל תוך כדי זמזום. "את יודעת, אני גם כותב שירים ומכתבים". ניסיתי לברר אילו שירים ולמי המכתבים מופנים. "אני רציתי לפגוש אותך כדי לספר לך שאני מאוהב", אמר לפתע. השתתקתי בהפתעה, וחיפשתי תגובה הולמת. "זה נפלא", עניתי, ונסחפתי בקלות בהתרגשות וברומנטיקה שהציפה לפתע את החדר. "את יודעת בן כמה אני?" שאל, ואני עניתי לתומי: "אם אינני טועה אתה בן 98". "לא", השיב, "אני בן 09. בחנוכה אני בן 09". "האם זה חשוב?", שאלתי, כמנסה להגן על האהבה. "בן כמה אתה מרגיש? בת כמה הנפש שלך?", שאלתי כדי לתמוך בו ולעודדו. הוא חייך וענה: "בת 03, אולי בת 61, זה תלוי מתי הייתי מאוהב". עתה החל יצחק לספר בהתרגשות את סיפור אהבתו החדשה. "כל החיים היו לי אהבות, תמיד הייתי מאוהב. אבל היום הבת שלי חושבת שאני חייב לעבור בדיקה אצל פסיכולוג. נו, ותשאלי למה? כי אני מאוהב אהבה גדולה בחברה של הנכדה שלי, שהיא בת 42. מה דעתך? את חושבת שזה לא בסדר? שזה יכול להזיק לבריאות שלי? אני שואל, כי הבחורה גורמת לי התרגשות רבה כשאני רואה אותה או חושב עליה".