האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

232 האתגר שבהזדקנות (. לנשים הזקנות ביותר Barer של גברים בני אותו גיל ומאלה של שאר האוכלוסייה )4991 , סיכוי גבוה יותר לפתח דמנציה והפרעות תפקוד שונות. הפרופיל של התפקוד הפסיכולוגי .( Smith & Baltes של בנות 58 ומעלה נמצא ירוד יותר מזה של הגברים )7991 , במכון הרצג באוניברסיטת תל-אביב נערך במשך 21 שנה מחקר אורך על מדגם מייצג של אוכלוסיית הזקנים בני 57 ומעלה בישראל, במטרה לזהות את הקבוצות בעלות פרופיל הסיכון הגבוה לתמותה בזיקנה מופלגת. הפרופיל מבוסס על תפקוד קוגנטיבי, רגשי וגופני. במחקר נמצא שהקבוצה הנמצאת בסיכון הרב ביותר לתמותה מאופיינת בפרופיל של תפקוד קוגניטיבי וגופני ירוד ובתפקוד רגשי תקין. ייתכן שהתפקוד הרגשי התקין הוא למעשה תולדה של הכחשה של המצב הגופני והקוגניטיבי, ובעקבותיה – הימנעות מפנייה לטיפול. כן נמצא שגברים ונשים הן שתי קבוצות סיכון נפרדות המושפעות על ידי גורמים שונים. בקרב הנשים, יותר מבקרב גברים, נמצא שתפקוד רגשי ותפקוד קוגנטיבי ירודים בזיקנה המוקדמת, ובמיוחד קשרי הגומלין שבין התפקוד הגופני לבין התפקוד הרגשי, משפיעים על הסיכון לתמותה בזיקנה מופלגת. גם המשאבים הסוציו-דמוגרפיים החשובים להישרדות שונים בקרב הנשים והגברים. לנשים נדרשים משאבים כלכליים ותרבותיים, ולגברים נדרשים משאבים חברתיים )סיכויי התמותה של גברים לא נשואים גדולים יותר( )חזן, שמוטקין ואייל, 4002(. עקב המקורות המוגבלים העומדים לרשות הזקנים ביותר, ומשום שרבים מהם בודדים ללא בני זוג, אחוז גבוה מהם )בעיקר בני 58 ומעלה( יחסית לשאר הזקנים תלוי בשירותים מהסביבה ונזקק להם, או מתגורר במוסדות. ( טוענים: "התכנון הארכיטקטוני הביו-תרבותי Smith & Baltes סמית ובלטס )7991 , להתפתחות האנושית אינו מושלם בכל הנוגע לזקנים ביותר, וכי הארכיטקטורה של מהלך החיים משקפת חוסר שלמות מתסכלת בבני אוכלוסייה זו". ( מתאר שלושה עקרונות הפועלים בהתפתחות האדם. העיקרון הראשון Baltes בלטס )7991 , הוא בחירה אבולוציונית הקיימת בעיקר במחצית הראשונה של החיים והמאפשרת הולדת צאצאים בריאים יותר והתנהגות הורית יעילה יותר. בזיקנה הביולוגיה כבר אינה פועלת לטובה. במהלך החיים גובר והולך הצורך במשאבים תרבותיים-חברתיים כדי לנצל את הפוטנציאל הביולוגי. ההיבטים התרבותיים השונים, החומריים, המנטליים, החברתיים והטכנולוגיים למשל, הם המנוע העיקרי המאפשר עלייה של תוחלת החיים במאה העשרים, ולא השינוי הביולוגי הגנטי. מאחר שהזיקנה כרוכה בירידה בפוטנציאל הביולוגי וביעילות האורגניזם, אבדן זה מחייב התרחבות של תפקיד התומך והמפצה של המשאבים התרבותיים-