האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

219 פרק 8 - הטיפול בהתמודדות עם מוות במהלך ההזדקנות ובזיקנה וניתן לכנותו רה-קטקסיס. הקשר הזה שונה מהקשר הרגשי הקודם, מאחר שהוא קיים בעולם הפנימי בלבד ומשום כך נוספות לו איכויות ייחודיות שלא היו קיימות בעבר ואינן קיימות (Malkinson & Bar-Tur, 1995) בקשר עם הילדים החיים. שונות רבה מאפיינת את ביטויי האבל בתקופת הזיקנה, והם נעים לעתים מקצה אחד למשנהו: מבכי לאיפוק, מפעילות יתר להימנעות והסתגרות, מהתקרבות בין בני זוג להתרחקות. ביטויים אלה משקפים את השונות הרבה המאפיינת משפחות ואת הקשר המיוחד של כל אחד מבני המשפחה עם הילד המת. נמצאה גם שונות בתגובות הראשוניות לאבדן הילד בין אמהות לאבות. אמהות דיווחו על ביטויים רגשיים וסומטיים יותר מהאבות, שחלקם הרגישו שהם חייבים להיות חזקים ולהמשיך לתפקד ולפעול כדי לא להישבר ולא להכביד עוד יותר על בת זוגם ועל ילדיהם. במהלך השנים, ובעיקר במהלך ההזדקנות, וכחלק מתהליך ההתפתחות הרגשית האישית והזוגית, נוצרת פתיחות והתקרבות בין ההורים ובינם לבין ילדיהם הבוגרים, המאפשרת ביטוי חופשי יותר של האבל. האבות המזדקנים מגלים, אולי . לראשונה, ביטויים רגשיים גלויים ויכולת לחשוף כאב וחולשה המסר העולה מממצאי המחקר מכוון לסביבה הקרובה ולסביבה הטיפולית: יש לקבל את השונות של האבלים ולכבדה. יש להפסיק לחפש נוסחאות ומודלים ייחודיים לתהליכי האבל. התפקיד של הסביבה הקרובה ושל הסביבה הטיפולית הוא לעזור לכל אדם ולכל משפחה למצוא את המודל ואת הנוסחה המתאימים להם לאבל והמסייעים להם להמשיך לתפקד בדרך המיטבית לצד האבדן הקשה. אולי דווקא בזיקנה מזדמנת להורה הלגיטימציה להתאבל בגלוי ולהרגיש חלש ונזקק. האבל בזיקנה הוא בעל תפקיד חשוב בחייהם של מי שלא יכלו להתאבל באופן מלא בצעירותם. לכן יש מקום, אם מתעורר הצורך, להפנות את ההורה לקבל תמיכה מקצועית מתאימה, מקום בטוח שבו יוכל לדבר, לבכות ולהתגעגע אל הילד שאבד, בלא פחד מהרגשות החזקים העולים בו ובלא שאי מי ינסה לעצור בעדו. השואה וזיקנה: התמודדות של ניצולי שואה עם הזיקנה קשה לדון בהתמודדות עם המוות בגיל מבוגר בלא לכלול בדיון את ניצולי השואה, המהווים למעלה מ-%03 מכלל בני ה-56 ומעלה. כמעט שישים שנה חלפו מתום מלחמת העולם השנייה, נפילת הרייך השלישי ושחרור מחנות הריכוז. נראה שהשואה היא האירוע ההיסטורי החשוב ביותר שהשפיע על החברה הישראלית ועיצב אותה, והשפעתו עדיין נמשכת. מדינת ישראל הוקמה בצל השואה והמוות, אך בעוד שבעשרים השנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השנייה אימצה החברה הישראלית יחס של התנכרות ואפילו מידה מסוימת