האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

207 פרק 8 - הטיפול בהתמודדות עם מוות במהלך ההזדקנות ובזיקנה רבים יותר באלמנותן לעומת נשים שניהלו אורח חיים אינדיווידואלי ועצמאי. שריל ולואן ( מוסיפות, שאלמנות שזהותן מבוססת על כמה תפקידים Cheryle & Louanne , 2001) יסתגלו טוב יותר למות הבעל, תהיינה דיכאוניות פחות ותפתחנה פחות מחלות; זאת לעומת נשים המאבדות במות הבעל חלק ניכר מזהותן. במחקר שבדק הבדלים בין המינים בתגובה ( נמצא, שהאלמנוּת היא חוויה דיכאונית יותר לגברים לעומת Lee & et al., לאלמנוּת )1002 נשים. בהשוואה בין גברים לנשים, המדוכאים פחות מכולם היו גברים נשואים. לעומת זאת, אלמנים מתמודדים עם קשיים רבים. הם מאבדים מסגרת המטפלת בהם והדואגת בדרך כלל לכל צורכיהם, כמו אוכל, כביסה, ניקיון ואף קשר עם בני המשפחה והחברים.     כך השיב לי משה, כששאלתי אותו איך הוא מתמודד עם האלמנוּת בגיל :83 "תראי, כמו שאת יודעת, הקשר שלי עם אשתי המנוחה לא היה אידאלי. היו לנו הרבה מריבות. היא הייתה אישה קשה ובשנים האחרונות גם חולה והיה לי מאוד קשה. במובנים רבים זו הקלה. אבל מה שחסר זה שאין יותר בית. אין ארוחות משפחתיות. אני צריך לנסוע לילדים לארוחת ערב בימי שישי וזה מאוד חסר שהבית התרוקן. גם אין אוכל במקרר והבגדים שלי לא מגוהצים. לקחתי עזרה הביתה, אבל זה לא אותו דבר. הבית השתנה". למרות הקשיים שבהם נתקלים גברים זקנים המתמודדים עם אלמנוּת, רובם הגדול- בניגוד לאלמנות - אינו נשאר לבד לאורך זמן. רבים מהאלמנים נקשרים לבנות זוג חדשות. עם זאת, תהליך הנתפס בעיני הסביבה כקל, עשוי להיות למעשה תהליך נמשך של התפתחות האלמנים והאלמנות שבריאותם החיובית מתבטאת בהמשך פעילות ומעורבות בחיים, בצד המוות והאבל. למשל, יצחק בן-אהרן בן ה-59, שבחר בחיים, אומר: שום דבר שקרה לי מאז מותה של מרים – אף על פי שבאו חיים ובאו נישואין - לא דחק את האבל, ואם לבטא במאמץ מסוים את הווייתי מאז, מדובר בעולמות רגשיים המתקיימים זה בצד זה. האבל הוא אין סוף. אלה הפרדוקסים, השניות