האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

20 האתגר שבהזדקנות הגדול תלמידות, לצערי. מעטים מאוד הם הגברים הלומדים מקצוע הקשור לזיקנה( לחשוב לרגע ולנסות להשיב בפירוט ככל שניתן על שאלה זו. התשובות המתקבלות מגוונות. יש מי שסבתא וסבא טבעו חותם בחייו והנחילו לו קשר מיוחד לעולם הזיקנה; יש המתארים את הסיפוק הרב שבעבודה עם הזקנים: תחושת ביטחון, קבלה, פחות ביקורת, פתיחות רבה יותר בקשר לעומת הקשר הנוצר בטיפול בצעירים. ויש ה: מקום עבודה זמין ֵ המתארים את הקשיים ומודים שאין זו בחירה מרצון אלא בלית ברר או נוח. לצד תחושת הסיפוק, רבים הם הקשיים הרגשיים הכרוכים בעבודה עם בני האוכלוסייה המזדקנת: חוסר אונים; חוסר יכולת להביא לידי שינוי של ממש בעולמם של המטופלים; הקושי להתמודד עם הירידה בתפקוד, עם מחלות, עם מוות ועם הכיעור שבזיקנה; וכן כעס על בני משפחה שאינם מסייעים להורים המזדקנים. המפגש המורכב והקשה לעתים עם האדם הזקן מחייב בשלות, פתיחות ונכונות. לא כל אחד, ובעיקר לא בני הגיל הצעיר, ניחן בהן. יש להתמודד עם החרדות מהזיקנה או מהמוות, עם הזיכרונות הנעימים פחות מסבתא או מסבא, עם החרדה מהזדקנות ההורים, ואף עם ההזדקנות של המטפלים עצמם אם הם בני דור הביניים, עם פרידות מסבים או היעדר סבים - כל אלה הם נושאים חשובים המשפיעים על הציפיות שלנו מהמפגש עם הזקן ועל יחסי הגומלין עמו. במפגש טיפולי עם אדם זקן הגבולות בין המטפל למטופל רופפים יותר לעומת הגבולות שבמפגש עם בני אוכלוסיות צעירות יותר. הקושי לשמור על גבולות ועל מסגרת טיפולית מתאימה עשוי לנבוע ממצבו הירוד של המטופל, אך גם מצרכיו של המטפל. קל לרחם על הזקן ולרצות להגן עליו או לשמש תחליף לבן או לבת, לנכד או לנכדה. חלק מהזקנים מביעים את הערכתם באופן מעשי מאוד - במחמאות, במתנות קטנות ואף בתבשילים או במאפים אם הם עדיין פעילים בתחום עיסוקם. על המטפל להיות ער למשמעות המיוחדת שמייחסים אנשים מבוגרים לנתינה מצדם, ולכן היכולת של המטפל לקבל חשובה לא פחות מיכולתו לתת, כמובן בתנאי שאין חריגה מוגזמת בנתינה ההדדית ושאין היא נובעת מחוסר האונים ומהחולשה הגורמת לרגשי אשם. מטופלים אחדים חשים צורך לתת עצה למטפל הצעיר, לדאוג לו ולטפל בו, כדרך להשיג שליטה או כדי לשמור על סטטוס ועל זהות. כל אלה עלולים להביא לידי היסחפות ואבדן שליטה של המטפל הצעיר, המוצא במפגש הטיפולי סיפוק לצרכיו הבלתי מודעים. צרכים אלה עלולים להקשות עליו לשמור על כישוריו כמטפל במסגרת המפגש הטיפולי. יש להבחין בין עזרה קונקרטית הכרחית, לעתים חד-פעמית, לבין עזרה שהיא אמנם חיונית ביותר, אך