האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

192 האתגר שבהזדקנות הגישה המבנית בטיפול משפחתי מניחה, שכדי לעזור לפרטים ולמשפחות יש לבחון איך חיי המשפחה מאורגנים. בגישת הטמ"א, מבנה המשפחה מוגדר כדפוס המנהיגות )כוח ואחריות( המארגן את המשפחה ומשפיע על תפיסות, על רגשות ועל התנהגות. מטרתה של גישה זו בטיפול במשפחות מבוגרות היא להבנות מחדש את היחסים כדי להשיג איזון בין כוח לבין אחריות. איזון זה עלול להיות מופר כשאבי המשפחה, למשל, שהוא בעל הכוח והסמכות, מאבד בעקבות הזיקנה את הכוח ואת היכולת לשאת באחריות. הנחת המודל היא, שבכל הבעיות יש מרכיבים התפתחותיים, ולכן העבר מתקשר להווה כשמעגלי אינטראקציות משלבי חיים שונים, וכן מצבים שונים משלבי התפתחות שונים, משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה. בשלבים השונים של התפתחות המשפחה מושגות משימות התפתחותיות שונות. הגישה המבנית-אסטרטגית מניחה, שכשהמשפחה אינה מצליחה לעמוד במשימות התפתחותיות בשלבים חדשים של מעגל החיים, מתפתחות בעיות. כשהמשפחה מתפקדת באופן תקין, קשרי הגומלין המוצלחים במשפחה מזרזים את התפתחות המשפחה לאורך זמן. אם נוצרות בעיות, הן מבטאות קשרי גומלין בלתי מוצלחים בטיפול במשימות בשלבים המוקדמים או בשלב הנוכחי עקב הזדקנות אחד ההורים, המחייבת, למשל, תפקידים חדשים וארגון מחדש של הקשרים במשפחה. על פי הגישה הבין-דורית ניתן להבין את הקשיים של המשפחה על רקע מערכות יחסים מוקדמות וקונפליקטים בלתי פתורים מהעבר בין חברי המשפחה, הממשיכים להשפיע על ההווה והמקשים את ההתמודדות. כעסים או פיצול בין ילדים במשפחה עלולים להקשות את פתרון הבעיה בהווה, המצריך אחדות ושיתוף פעולה. כמה נקודות חשובות עומדות בבסיס הגישה: 1. לכל משפחה ולכל פרט במשפחה אפיונים ייחודיים. לכן לכל משפחה פתרונות ודרכי התערבות ייחודיים המוכתבים על ידי אפיונים אלה. 2. מטרת המטפל היא לחפש את נקודות החוזק הקיימות בכל משפחה למרות - או לצד -הקשיים. 3. בטיפול מוצלח יש לשמור על גמישות, ועליו להיעשות בלא לחץ ובלא כפייה. 4. יש ללמד את חברי המשפחה שיש בחירות שניתן לעשותן.