האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

184 האתגר שבהזדקנות "תראי, האישה הזאת אני נשוי לה כבר 46 שנים. וכל השנים זה היה קשה. היא אישה קשה מאוד. עקשנית, שתלטנית. היו לה הרבה בעיות וגם היום לא חסר לה. היום זה יותר קשה כי היא גם כבר לא כל כך בסדר בראש. היא שוכחת הרבה. היא מבולבלת. כל הזמן מחפשת דברים שהיא חושבת שהעוזרת לקחה לה. היא לא בסדר. אבל כל השנים איכשהו חיינו ביחד. פשוט אני לא הייתי בבית וגם היו שנים שהייתה לי ידידה שהייתי הרבה אצלה. אבל היום אין לי לאן לברוח וזה קשה. זו בעצם הבעיה. שאין לאן לברוח. היא אישה עקשנית. אני רוצה לעשות משהו בבית והיא לא נותנת לי. גם את העוזרת היא משגעת... מה לעשות, היום כבר אין לי לאן ללכת...". בהמשך שב צבי ותיאר את השנים הטובות, את עיסוקיו הרבים ואת הצלחותיו. כל אלה היו פיצוי על חיי נישואים לא טובים שנמשכו כל השנים למרות הקשיים, והיום אכן קשה לשנותם. המלצתי להתעקש על הכנסת מטפלת הביתה, הן לאור מצבה הירוד של האם וגם כדי להפיג את המתח בין בני הזוג. אדם נוסף בבית יוכל לספוג קצת מהקשיים של דבורה ואולי יהווה גם גורם ממתן. הכנסת המטפלת צריכה להיעשות על ידי הבת, ללא חשש מתגובותיה השליליות של האם. כן הצעתי להם לבדוק את האפשרות שצבי יצא לפעילות במועדון הגמלאים בעיר, וכן את האפשרות להסדיר בעבורו הסעה לכל צרכיו. בשיחה עם חיה שנערכה שלושה חדשים לאחר הביקור, היא סיפרה לי שאכן נשכרה מטפלת פיליפינית. המצב בבית נרגע קצת ואביה אפילו הזמין מונית בשבת ונסע לפגוש חברים בבית קפה, דבר שהתקשה מאוד לעשותו קודם לכן. "המצב של אימא ממשיך להיות קשה. היא מטרידה את הפיליפינית אך זאת מצליחה להסתדר אתה יותר טוב ממה שאבא מצליח וזה חשוב. בעצם לי נורא קשה", סיימה חיה את השיחה, "אני חושבת שאני צריכה עזרה יותר מאבא היום...". המשבר שפקד את צבי והקושי של בתו להתמודד עם ההידרדרות במצבם של הוריה ממחיש מה קורה כשמתעוררים מחדש קונפליקטים שהיו קיימים בעבר ונמשכו לאורך השנים. היום הם צפים שוב ועולים בעצמה רבה, לאור תלותם ההולכת וגדלה של ההורים.