האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

178 האתגר שבהזדקנות וחוסר שביעות הרצון שלה מהתנהלות בתה, הן מהאופן שבו ריהטה את ביתה, מהדרך שבה גידלה את ילדיה, ואף מלבושה. כמעט כל ביקור שהחל מתוך כוונה טובה הסתיים בריב, ופעמים רבות אף בדמעות. הנכדים שגדלו בינתיים הם שהעזו למרוד וסירבו לבקר את סבתא או נמנעו מלנהל אתה שיחות במפגשים משפחתיים. הנכדים יצאו ל"מרד" שהאם לא יכלה לעשות ויצרו את הניתוק ההכרחי. היום, כשנאווה עצמה כבר סבתא, היא מנסה לראשונה להיפרד, להתרחק רגשית, ואף שבמהלך השנים התחזק הדימוי העצמי שלה ורמת ביטחונה העצמי עלתה, היא עדיין מרגישה "שבויה" ב"מלתעות" האם. ביחסיה עמה היא עדיין הילדה הטובה המנסה לרצות, להיות "בסדר", לקבל מאימא הכרה, הערכה ,אהבה, וזאת אף שיש לה היום מקורות משלה להערכה ולאהבה. במהלך השיחות הצליחה נאווה להשתחרר לא רק מ"מלתעות" האם, אלא גם מהכבלים ששמה על עצמה במהלך כל השנים והם שמנעו ממנה להגיע לאוטונומיה רגשית ולבשלות פיליאלית. זוגיות בתקופת הזיקנה מחקרים שבדקו שביעות רצון מנישואים אצל זוגות בשלבים שונים של נישואיהם, הראו שרוב הזוגות מדווחים על ירידה בשביעות רצון לאחר הולדת ילדים ועלייה בשביעות הרצון לאחר שהילדים עוזבים את הבית. מחקר שנערך בארצות הברית עקב במשך 05 שנה אחר 71 זוגות. מחקר זה מצא שהגישה השמרנית השתנתה, והשינוי בא לידי ביטוי בטשטוש הגבולות הברורים של חלוקת התפקידים, בנטייה ליתר שוויוניות ובנטייה של הגברים להיות מעורבים יותר רגשית בקשר הזוגי. גם דפוס הקשר השתנה: החובות, הלחצים והחיכוכים פחתו, וגברה הנטייה לבלות במשותף בזמן הפנוי. אולי פחתו התשוקה ועצמת הרגשות, אך גברו הנינוחות והחיבה. בתקופת הזיקנה גוברת תלותם של בני הזוג זה בזה עקב ירידה בקשרים חברתיים ובפעילות מחוץ לבית. רוב המחקרים מציינים גם ששביעות הרצון בבגרות נשמרת בזיקנה. בני הזוג מתקרבים בתחומי העניין ומטרות, הקונפליקטים פוחתים, ההנאות המשותפות רבות יותר, התקשורת הופכת חיובית יותר וניכרת יכולת להביע רגשות חמים, קבלה וכבוד הדדי. Carstensen, Gottman, & Levenson בזיקנה המאוחרת הולכת וגדלה גם התלות ההדדית ), .(1995