האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

160 האתגר שבהזדקנות בטיפולים הישירים המטפל משמש כדמות מכוונת ומדריכה. הוא לוקח חלק פעיל במציאות החיצונית של המטופל ולא רק במציאות הטיפולית הפנימית. הוא עומד בקשר עם הגורמים הרפואיים המטפלים אם יש צורך בכך או עם בני משפחה וגורמים נוספים בקהילה. הוא מעודד תלות ומתמודד עם התנגדות המטופל על ידי קבלתו ועידודו כדי להפחית את האיום שהמטופל עלול לחוש. אינטרפרטציות הניתנות בדרך כלל בטיפול דינמי עשויות להיתפש כביקורת ולהחריף את תחושת הכישלון וחוסר הערך. לכן יש לאפשר למטופל לפתח העברה חופשית של רגשות כלפי המטפל, ובכללה העברה שיש בה תכנים מיניים. האינטרפרטציות בטיפול בזקן נושאות אפוא אופי אינטלקטואלי, וכוללות הסבר ומתן לגיטימציה לתחושות ולמחושים, הכול במטרה להפחית חרדה של המטופל ולחזק את תחושת הכוח והחשיבות שלו. ניתן להניח למטופל להרגיש שהמטפל לומד ממנו רבות, בעיקר אם הוא עוסק בהעלאת זיכרונות כאמצעי לאינטגרציה של העבר ולחיזוק הדימוי העצמי וההערכה העצמית, או במתן עצות לאדם צעיר ממנו בשנים. מיומנויות בסיסיות הנדרשות בטיפול בבני האוכלוסייה המבוגרת          כל מטפל באוכלוסייה המבוגרת חייב להיות בעל ידע ומומחיות בטיפול פסיכולוגי בזקנים ובעל ידע בפסיכולוגיה של הזיקנה או בפסיכוגריאטרייה. הידע מאפשר למטפל להגיע לידי הערכה נכונה ומדויקת ככל שניתן של מצבו הרגשי והתפקודי של האדם, ולהבחין מהן המשימות ההתפתחותיות שאתן הוא מתמודד ואילו קשיים הם נורמטיביים לשלב זה בחייו. הערכה מקיפה המבוססת על ידע ועל ניסיון תאפשר לו להציע את ההתערבות המתאימה ביותר. הידע חשוב בעיקר במקרים הקשים, שבהם לא ניתן לזכות בשיתוף פעולה מצד המטופל בגלל מצבו הפיזי, המנטלי או הרגשי. יכולתו של המטפל להכיר במגבלותיו כמטפל ובמגבלות של המטופל להחלים או להתגבר על קשייו מקלה מאוד את תחושת חוסר האונים והאשמה העשויה להתלוות לטיפול באוכלוסייה המזדקנת הלוקה באבדנים רבים ובמוגבלויות קשות, כשהמטפל חש חוסר אונים ולא פעם גם חוסר ביטחון ביכולתו המקצועית. בשלות רגשית ומקצועית הידע הכרחי, אך אין בו די. החשובות מכול הן יכולות בסיסיות של המטפל לגלות עניין אמיתי באדם ובעיקר לגלות כלפיו אמפתיה וחום. היכולת להבין את האדם ולהסתכל על