האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

153 פרק 6 - טיפול פסיכולוגי לבני 06 ומעלה: מי בכלל צריך את זה? ומעביר אליו את צורכי התלות שלו, והמטופל חושש לאכזב אותו או לאבד אותו אם יבטא את חולשותיו. דעות קדומות והעברה נגדית בטיפול בבני האוכלוסייה המזדקנת העברה נגדית שונה מדעה קדומה ביחס לזיקנה אף שלעתים קשה להבדיל ביניהן. מטפלים צעירים רבים הם בעלי דעות קדומות ביחס לטיפול בזקנים ובגינן הם מתרחקים ממתן סיוע נפשי לאוכלוסייה זו. נמצאו שישה גורמים עיקריים להתנגדות להתמחות ולטיפול באוכלוסייה זו: 1. מטופלים זקנים מעוררים במטפלים פחדים לגבי הזדקנותם הם. 2. מטופלים זקנים מעוררים קונפליקטים שיש למטפלים עם הוריהם. 3. המטפלים חוששים שמא המטופלים הזקנים לא יגיבו לטיפול והדבר יתפרש ככישלון שלהם. 4. גם אם המטופל משתפר בתפקודו, קיימת עדיין התחושה שאולי יש בכך בזבוז זמן לריק לאור גילו של הזקן וקרבתו למוות. 5. הזקן עלול לחלות או למות במהלך הטיפול ואפשרות זו מאיימת על מקומו ועל חשיבותו של המטפל. 6. עמיתים למקצוע עשויים לבקר את המטפל או להפחית מערכו של איש מקצוע המטפל באוכלוסייה מורבידית ועוסק בנושאים הקשורים לזיקנה או למוות. נראה שהמטפלים מייצגים גישה חברתית לזיקנה המאופיינת בגרונטופוביה - חשש מנושאים מדכאים כמו מחלות, בדידות ומוות, וזאת בלא לתת את הדעת לכך שלזקן עולם פנימי עשיר ומרתק שהוא יכול לחלוק עם המטפל, ושחלק ניכר מהזקנים אינו סובל מירידה קוגניטיבית ניכרת ותפקודם אינו נופל בהרבה מזה של צעירים הפונים לעזרה. יתרה מזאת, חלק ניכר מהזקנים הפונים לטיפול הם אותם יחידי סגולה המקדימים את דורם, שתפקדו היטב בצעירותם, והמפגש עם תהליכי ההזדקנות והאבדנים הנלווים להם הם המניע לקבל טיפול, כדי לחזור ולתפקד באופן עצמאי כפי שתפקדו בעבר.