האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

15 פרק 1 - הזיקנה ואני מה לי ולזיקנה? "מה לך ולזיקנה?!", שאלו אותי לא מעט במהלך השנים עמיתים למקצוע שעולם הזיקנה זר להם ורחוק מהם. כך שאלו אותי מי שלמדו יחד אתי על טיפול בילדים ובנוער והתמחו כמוני בטיפול במשפחות צעירות, ויחד טיפלנו בצעירים בראשית דרכנו האישית והמקצועית. וכי כמה מטופלים מעל גיל 07 יש בנמצא? "מה לך ולזיקנה?", שאלו אותי חבריי הצעירים בסקרנות ובהערצה, "זה הרי מדכא; ומה יכולה הפסיכולוגיה לתרום לזקנים שרובם כבר עקשנים וסנילים"? היום רבים מחבריי אלה כבר נושקים לגיל 06 ומתייחסים לתחום העיסוק שלי בהומור המסגיר חרדה: "טוב, תטפלי בנו בעוד כמה שנים", ותוך כדי כך הם מציפים אותי בדיווחים ובשאלות על הוריהם הזקנים, משתפים אותי בקשיים ובתסכולים של ילדים להורים זקנים, חולים ומוגבלים. ניראה לי שהזיקנה דרך הזדקנות ההורים מרתיעה ומפחידה עוד יותר. נדרש לי זמן מה בטרם יכולתי להשיב - לעצמי ולאחרים - מדוע עברתי מהתמחות בפסיכולוגיה של ילדים ונוער להתמחות בפסיכולוגיה של הזיקנה. תשובות חלקיות היו לי תמיד, אך עם השנים גיליתי עוד ועוד סיבות אפשריות לכך. אין לי ספק שתחום העניין שלנו כפסיכולוגים נוגע בנקודות מרכזיות בעולמנו הפנימי. זה שנים רבות אני עוסקת כפסיכולוגית קלינית בייעוץ לבני אוכלוסייה צעירה בעיקר ובטיפול פסיכולוגי בה. עולם הזיקנה היה רחוק ממני וזר לי במשך שנות לימודיי הרבות ובשנות ההתמחות הראשונות שלי. בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב למדנו על אישיות והתפתחות ועל פסיכו-פתולוגיה, אך לא למדנו על הפסיכולוגיה של בני 04 או בני 05. בהשפעת פרויד האמנו שפסיכואנליזה או טיפול מעמיק אינו יכול להשפיע על מי שאישיותו מגובשת ועל מי שמנגנוני ההגנה ארוכי-השנים בוודאי יצרו אצלו נוקשות שקשה לשנותה. הפסיכולוגיה בכלל התמקדה אז בגיל הרך ובגיל ההתבגרות בעיקר. העתיד, ועמו יכולת ההשפעה שלנו כמטפלים, נראו אז חשובים בעיקר במניעה ובטיפול בצעירים הניתנים לעיצוב ולשינוי, שהרי העתיד עוד לפניהם. החשיבות המכרעת של השנים הראשונות להתפתחות חיזקה את ההנחה שגם אם נטפל באדם מבוגר, הרי נדרשת "ארכאולוגיה" טיפולית ארוכת-שנים ומאומצת כדי להגיע לעומק הבעיות שמקורן בשנותיו המוקדמות, וגם אז אין ערובה לכך שאכן יחול שינוי. גם בתחום ההתפתחות הקוגניטיבית והבנת האינטליגנציה נראה היה שהאדם מגיע לשיא יכולתו האינטלקטואלית בבגרות, והזדקנות אינה אלא תהליך של ירידה וצמצום.