האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

149 פרק 6 - טיפול פסיכולוגי לבני 06 ומעלה: מי בכלל צריך את זה? דעות קדומות כל מפגש טיפולי הוא אינטראקציה בין שני בני אדם שלהם רגשות, מחשבות, דעות קדומות, ערכים, ניסיון חיים וסגנון חיים. כל אחד מביא למפגש זה מטען גדול המשפיע על אופי היחסים שיתפתחו. מערכת יחסים מיוחדת זו שונה ממערכות יחסים חברתיות אחרות בגלל התלות הבלתי נמנעת של המטופל במטפל. בתהליך הטיפול מתפתחת העברה - העברת רגשות של המטופל למטפל, והעברה נגדית - העברת רגשות של המטפל למטופל. בטרם נעסוק באפיוני ההעברה ובאפיוני ההעברה הנגדית בטיפול באוכלוסייה המבוגרת, נבחן תחילה את הדעות הקדומות כלפי הטיפול פסיכולוגי באוכלוסייה זו השוררות הן בקרב מטפלים והן בקרב מטופלים. עמדות ודעות אלה משפיעות גם על דפוסי ההעברה וההעברה הנגדית. דעות קדומות של מטופלים ושל מטפלים לגבי טיפול פסיכולוגי בגיל מבוגר לפי ממצאי מחקרים בארץ ובעולם, פחות מעשרה אחוזים מאוכלוסיית המטפלים המקצועיים מעוניינים לטפל באנשים זקנים. במחקר של מדגם של פסיכולוגים קליניים ומתמחים שנערך במכון הרצג לחקר ההזדקנות והזיקנה באוניברסיטת תל-אביב, רק 01 אחוזים מהנבדקים מסרו שהם טיפלו או מטפלים באנשים זקנים )לעומת כ-08 אחוזים המטפלים בצעירים ובבוגרים(. כ-55 אחוזים מהנבדקים מסרו כי אינם רוצים לעבוד עם זקנים; כ-96 אחוזים טענו כי הידע שלהם בפסיכולוגיה של הזיקנה מועט מאוד או מועט. תמונת המצב מעלה שלושה נתונים: לתקופת הזיקנה מצוקות נפשיות אופייניות; זקנים אינם מרבים לנצל את השירותים לבריאות הנפש; מעטים הם אנשי המקצוע והשירותים לבריאות הנפש המטפלים בזקנים. תמונה זו משקפת פער בין הצרכים לבין סיפוקם. הפער הנובע, בין היתר, מהימנעות הדדית של המטופלים ושל המטפלים אלה מאלה. מדוע נמנעים אנשים זקנים מפנייה לשירותים של בריאות הנפש? ספרות המחקר מציגה כמה הסברים אפשריים שסיפקו המטופלים )אייל ובר-טור, 2002(: 1. "בגילי שום דבר כבר לא יעזור. אני לא יכול להשתנות": הזקנים, כמוהם כצעירים, עשויים להיות שבויים בסטראוטיפים הנפוצים לגבי תקופת הזיקנה, שלפיהם אנשים