האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

134 האתגר שבהזדקנות עקרונות הטיפול בעצמי המזדקן על פי מוסלין מטרת הטיפול בהפרעות נרקיסיסטיות בזיקנה היא לאפשר למטופל להכיר את תחושת הפרגמנטציה של אגו-גוף-עצמי ולקבל אותה. כשהמטופל עסוק למשל במחלה או באבדן, על המטפל לשקף לו את תחושת הפרגמנטציה של העצמי ולאפשר לו להתאבל על העצמי הקודם. תפקידו מתמקד בעיקר באמפתיות, בהבהרה, בשיקוף ובתמיכה המזינים את העצמי הפגוע והמחזקים את ההערכה העצמית. ההעברה בטיפול כזה עשויה להיות חזקה מאוד בגלל הצורך באידאליזציה ובהתמזגות עם דמות מושלמת, כול-יכולה כמו המטפל. פעמים רבות הלחצים במציאות החיצונית מעודדים נסיגה לדפוס קודם של תלות בהורה אידאלי מגן וחזק. הפגישה הראשונה עם האדם מחייבת את המטפל לדעת לערוך אבחון אמפטי, כלומר להעריך את תפקודיו הרגשיים והקוגניטיביים של הזקן, ולנסות ככל שניתן לראות את העולם מתוך העצמי של האדם המזדקן. מטרת האבחון היא לאתר את הפגיעות בעצמי, אילו חלקים מתפקדים כשורה ומה חסר בו, והאם חלה בו ירידה קוגניבית ובאיזו מידה. אבחון כזה יאפשר לקבוע האם העצמי לכיד או פגוע. שאלות חשובות נוספות הן האם העצמי חלש או ריק, האם הריקנות בעצמי נובעת מאבדן קשה - אבדן של אדם קרוב ששימש כמספק צרכים )עצמי- אובייקט(, או שמא הפגיעה נגרמה בשל התרוקנות מערכים וממטרות ובשל חוסר היכולת של העצמי להטעין את עצמו מחדש, לשנות ערכים, לבנות מטרות חדשות ולקבל את תהליך ההזדקנות. יש לבחון באיזו מידה יכול הזקן להתבונן ולהעריך את עצמו )אגו-מתבונן(. בתהליך האבחון יש לבדוק את המצב הפיזי והקוגניטיבי של הזקן, כגון זיכרון ואוריינטציה, וכן את מערכת התמיכה החברתית שלו. יש לבחון גם את מידת נכונותו של הזקן לתת אמון במטפל ולפתח קשר של תלות בו. ככלל, ייתכנו שלושה סוגי טיפול: טיפול תמיכתי, פסיכותרפיה ואנליזה. כשהעצמי פגוע הטיפול מתמקד בתמיכה. מטרת המטפל היא ליצור קשר עם המטופל (. המטפל ממלא חוליה חסרה בתפקוד, self-object bond) דוגמת קשר עצמי-אובייקט שהרי העצמי מתנגד בדרך כלל לשינוי. תחושותיו של המטפל משקפות על פי רוב את אשר מרגיש המטופל בגלל נטייתו להשליך ולראות במטפל שלוחה של העצמי. המטופל גם נוטה להשכיח נושאים חשובים, להפחית בערך המטפל או "לגנוב" ממנו אינטרפרטציות, להסתדר לבד. מטופלים כאלה עשויים לבוא בדרישות גבוהות מהמטפל. הם מפעילים עליו לחץ כבד.