האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

133 פרק 5 - הטיפול הפסיכולוגי בבני האוכלוסייה המזדקנת מוסלין מתאר שני סוגי עצמי עיקריים הבולטים בהפרעות בזיקנה: העצמי הרעב למראה .( The Ideal-Hungry Self (, והעצמי הרעב לאידאל ) The Mirror-Hungry Self ) אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית מייחסים לעצמם חשיבות מופרזת בקשרי גומלין עם אחרים. הם משדרים בדרך כלל ערך עצמי עליון, כוח רב וביטחון, וזה בניגוד מוזר לצורך יוצא הדופן לקבל אהבה והערצה מאחרים. אנשים אלה סובלים מתנודות בין רגשי נחיתות לבין רגשי עליונות ומחשבות אומניפוטנטיות, והניגודים בתפיסתם העצמית קיצוניים. עולם הרגשות שלהם דל ושטוח והם רוחשים אמפתיה מעטה לרגשות של אחרים. מערכת ההגנות שלהם פרימיטיבית, למשל הזדהות השלכתית, פיצול ואומניפוטנציה. הם בוחרים תחום שבו הם יכולים להצטיין וכך להביע את הצורך בגרנדיוזיות ולקבל הערצה מהסביבה. אנשים אלה שואבים סיפוקים נרקיסיסטיים והנאה רק כשהם מקבלים מהסביבה אישור לפנטזיות הגרנדיוזיות שלהם. הם עשויים להיות נושאי תפקידים בכירים, מנהלים, פוליטיקאים, מצטיינים בתחומי האמנויות השונות או בתחומי הספורט והיופי. ההישענות על מראות חיצוניות בלא עצמי לכיד ויציב היא מסוכנת, מאחר שהמראות החיצוניות אינן נמשכות לעד. האיום הגדול עליהן הוא כמובן הזיקנה. עם אבדן הכוח והזוהר הם מרגישים ריקנות, אי- שקט ושעמום. הם נוטים להתחבר למי שיעריצו אותם, ולבטל או להפחית את ערכם של מי שאינם מעניקים להם דבר. במקרים מסוימים ניתן לגלות קור ואכזריות מתחת למעטה הנחמדות וההתעניינות הנראה לעין. יתר על כן, אנשים בעלי הפרעה נרקיסיסטית אינם חשים בדרך כלל דיכאון אלא כעס וסלידה. הרגשות המלווים אותם יהיו רגשות נקם וקנאה ולאו דווקא עצב על אבדנים. אבדן החיזוקים החיצוניים הופך את העצמי לחלש או לריק. הריקנות נובעת מאבדן של אובייקטי-עצמי או חוסר יכולת לשנות את ציר האידאלים והמטרות כדי להיות מסוגל לשאוב סיפוק והערכה ממקורות חלופיים. הצורך בהערכה אינו פוחת עם התקדמות הגיל, אך מאגרי האנרגיה פוחתים ומכאן ההשפעה על הפעילות. אותם אנשים מאופיינים בניגודים קיצוניים בתפיסה העצמית, הבאים לידי ביטוי בתנודות בין רגשי נחיתות לרגשי עליונות. העצמי של מרבית הזקנים אינו פתולוגי וניתן לתקן בו פגיעות ולפצות על שבירות קטנות. לדברי מוסלין, אדם בריא בנפשו יהיה מסוגל אפוא להסתגל למציאות המשתנה על ידי ארגון מחדש של מערכת הערכים ושל ציר השאיפות. העצמי שלו יהיה גמיש והוא יהיה מסוגל להקטין את הציפיות מעצמו ומסביבתו ובכך להימנע מרגשי בושה ואשמה.