האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

128 האתגר שבהזדקנות 1. אופי התהליך ההתפתחותי של המבוגר ושל הילד זהה ביסודו. בניגוד להנחה הרווחת, שלפיה המבוגר תלוי פחות בסביבה, תלותו של האדם בסביבה נמשכת כדי להשיג את המשימות ההתפתחותיות המרכזיות בגיל מבוגר. השוני בין שתי תקופות החיים הוא באובייקטים המרכזיים בחיי האדם. בילדות הסביבה כוללת אובייקטים כמו הורים, מורים וחברים בני אותו גיל, אך בבגרות האובייקטים לאהבה הם בני זוג, ילדים ועמיתים לעבודה. המשימות ההתפתחותיות בבגרות, כמו למשל תפקוד מיני בוגר, אינטימיות, יצירתיות ועבודה; התמודדות עם אבדנים של הורים, של בני זוג ושל חברים ופרישה מהעבודה, חשובות למבוגרים כשם ששליטה על צרכים, למידה והפנמה של "אני עליון" חשובות לילדים. מילוי משימות אלה תלוי בקשרי הגומלין של האדם עם הסביבה. יש לציין שנמירוף וקולרוסו מסכימים שהמבנה הנפשי הבסיסי - האגו, הסופר-אגו והאגו האידאלי - אינו משתנה ואין נוספים לו מבנים חדשים, אך עדיין חלים שינויים במבנים אלה. למשל, לדמות האב יש משמעות פסיכולוגית שונה כשמדובר בילד הרואה אב צעיר כול-יכול, לעומת דמות האב הקשיש המוגבל או המת אצל בן בגיל העמידה. 2. התפתחות בבגרות היא תהליך דינמי נמשך. המבוגר, כמו הילד, נתון כל העת בתהליך התפתחות. 3. ההתפתחות בילדות המוקדמת מתבטאת ביצירת מבנים נפשיים, בעוד שהתפתחות המבוגר ממוקדת בפיתוח נמשך של מבנים נפשיים אלה ובשימוש בהם. במבנים אלה חלים שינויים בהשפעת התנסויות וקשרים שהאדם חווה. למשל, משמעותה הפסיכולוגית של דמות האב בעיני ילד שונה ממשמעותה בעיני בן המביט באביו הזקן: הילד רואה אב צעיר כל-יכול, אך הבן בגיל העמידה רואה לנגד עיניו אב קשיש ומוגבל, ומובן שהגבר המזדקן בוחן את עצמו ביחס לבנו הצעיר הכל-יכול. גם באגו האידאלי עשויים לחול שינויים, כשהאדם בזיקנתו אינו יכול לעמוד עוד בציפיות לתפקוד מיטבי. 4. נושאים מרכזיים בהתפתחות הילד מוסיפים להיות מרכזיים בהתפתחות המבוגר, אך בצורות שונות. כלומר, ההנחה היא שהנושאים ההתפתחותיים המרכזיים בילדות אינם Mahler, נפתרים לעולם והאדם למעשה אינו יכול להשיג שליטה מוחלטת. לפי מאהלר ) 5791(, התלות המוחלטת באם למשל הופכת לתלות יחסית באובייקטים אחרים בגיל מבוגר. הכמיהה לאם הכל-יכולה נמשכת, והיא עשויה לעלות מחדש בתקופת הזיקנה המאוחרת, למשל כשהזקן מצפה שיבינו אותו ויפעלו כרצונו בלא שיהא עליו לבקש , הכמיהה לאם באה לידי ביטוי בהתחזקות (Guttman, 1994) או להסביר. על פי גוטמן הצרכים האורליים ובגעגוע לאוכל של אימא, כפי שעלה במחקר בין-תרבותי. גוטמן מסביר שהגבר הזקן עשוי לבטא את הכמיהה לאם באמצעות רגרסיה בשירות האגו