האתגר שבהזדקנות | בריאות נפשית, הערכה וטיפול | ליאורה בר-טור

124 האתגר שבהזדקנות וביכולת לחוש תקווה, שהיא מרכיב חשוב במודלים של הפסיכולוגיה החיובית. בשלב השביעי, שלב הבגרות המאוחרת, המשימה הפסיכולוגית החשובה היא היכולת לנתינה ( כלומר היכולת לשאוב סיפוק מנתינה לאחרים ומהדרכת הדורות generativity יצירתית ,) הצעירים. הסיפוק הוא מהתפתחותם, גם אם האדם עצמו מיצה את פוטנציאל ההתקדמות האישי או המקצועי שלו. בשלב השמיני בזיקנה, המשימה החשובה היא היכולת לשמור על ( Erikson, תחושה של אינטגרציה. במובן הפשוט ביותר, האינטגרציה לפי אריקסון )4891 היא תחושה של לכידות וקבלה, אשר ללא ספק נתונות בסיכון בזיקנה לאור האבדנים הרבים בתחומים הנפשיים, החברתיים והסומטיים. היכולת לשמור על שלמות בהתפתחות, על איכות הקיום עד הסוף, היא אולי המשימה החשובה של האינטגרציה. בזיקנה יש גם מקום להתפתחות של חכמה, כלומר בחירה חכמה של מעורבויות בעיסוקים חיוניים שאולי אינם אפשריים בגיל צעיר ושאולי אף יש להם תרומה פוטנציאלית לחברה בעתיד. בהזדקנות כמו בהתבגרות עשויה להתפתח שוב הזהות, אך במובן האקזיסטנציאליסטי, זהות המאפשרת מידה מסוימת של חופש מהייאוש המתקשר לכל אותם פוטנציאלים של הזהות הקודמת שלא מומשו או שאזלו. כשנשאל אריקסון לגבי המשמעות של הזיקנה, הוא השיב: "זאת .( Kahana, ההזדמנות האחרונה שלך להיות עצמך" )3891 ( מרחיב אריקסון את הדיבור על תקופת הזיקנה. Erikson & Kivnik בספרו האחרון)6891 , האינטגרציה לדבריו מתבטאת בהבנה רחבה יותר, בסובלנות ובסבלנות, בחמלה ובהשלמה עם המוות, וכן ביכולת להתבונן על החיים שחלפו בלא חרטה. בין הביטויים של נתינה יצירתית מציינים אריקסון וקיווניק גם מעורבויות חדשות, היכולת להשלים עם מידה מסוימת של סטגנציה בלתי נמנעת וחוויית הקשר עם הנכדים שהיא הזדמנות לנתינה יצירתית והפריה שנייה. בזיקנה המאוחרת נחלש האדם ונחלשים כוח הרצון, המטרה והיזמה. הזהות מוגבלת למה שהיה האדם בעבר, וייתכן שבכך טמון ההסבר של הנטייה להיאחז במחשבות ובזיכרונות על העבר. אריקסון רואה במחשבות ובזיכרונות אלה נסיגה בשירות האגו. גם ההיאחזות באמונה חזקה בהתמזגות עם העולם הבא, מעין אמונה דתית, נוסכת בזקנים תקווה וכוח לשמור על .( being, not doing (, כשהמרכז הוא עצם היותם ולאו דווקא עשייתם ) integrity שלמות ) המודל של אריקסון מבוסס על תהליכים התפתחותיים פסיכו-חברתיים של גברים, נשאלת השאלה אם מודל זה מתאים גם לטיפול בנשים. נראה שהנושאים המרכזיים בהתפתחות האישה לאורך מעגל החיים שונים מאלה של הגבר. ההתקשרות היא הנושא המרכזי בהתפתחות האישה ולא הפרידה או בניית האישיות והזהות. לכן בטיפול בנשים מזדקנות הנושאים הרלוונטיים הם האיום שבפרידה, מערכות יחסים בין-אישים ואחריות כלפי בני